שאלה 1 ✓ פתרת↺ לחזרה


נסמן .
במקבילית , ולכן (זוויות מתאימות), והזווית הצמודה לה היא:
נשתמש במשפט הסינוסים בכל אחד מהמשולשים.
במשולש :
במשולש :
מכיוון ש־:
היחס בין הרדיוסים:
תשובה:
| טענה | נימוק |
|---|---|
| במרובע חסום במעגל סכום זוויות נגדיות הוא | |
| זוויות צמודות משלימות ל־ | |
| זוויות מתאימות בין ישרים מקבילים () | |
| כלל המעבר | |
| במשולש מול זוויות שוות מונחות צלעות שוות | |
| נתון | |
| כלל המעבר | |
| שווה צלעות | משולש ששלוש צלעותיו שוות |
תשובה: הוכחה: הזוויות ו־ שוות שתיהן ל־, ולכן ; יחד עם הנתון המשולש שווה צלעות.
נסמן: כל אדם שנבחר הוא גבר בהסתברות ואישה בהסתברות , באופן בלתי תלוי.
ביטוי 1: היא ההסתברות שכל ארבעת הנבחרים גברים, ו־ – שכולם נשים. לכן:
היא ההסתברות שלא כולם גברים ולא כולן נשים, כלומר שנבחרו לפחות גבר אחד ולפחות אישה אחת – הסתברות III.
ביטוי 2: לפי נוסחת ברנולי עם (גבר):
הסכום הוא ההסתברות לבחור 3 או 4 גברים, כלומר יותר גברים מנשים – הסתברות I.
תשובה: ביטוי 1 – הסתברות III; ביטוי 2 – הסתברות I.
בכל נקודת קיצון של מתקיים , כלומר גרף חותך שם את ציר ה־.
- לגרף I יש נקודות קיצון ב־, ב־ וב־.
- בדיוק בשלוש הנקודות האלה גרף II חותך את ציר ה־.
נבדוק גם את הסימנים: בתחומים שבהם גרף I יורד, גרף II שלילי; בתחומים שבהם גרף I עולה, גרף II חיובי.
לכן גרף I הוא של וגרף II הוא של .
תשובה: גרף I – , גרף II –
– השטח ברביע הראשון, בתחום . שם גרף II מעל ציר ה־.
– השטח ברביע הרביעי, בתחום . שם גרף II מתחת לציר ה־.
גרף II הוא , ופונקציה קדומה שלו היא :
גרף I הוא . הוא עובר בראשית, ולכן . הוא נוגע בציר ה־ ב־, ולכן . מכאן:
תשובה: הוכחה: שני השטחים שווים ל־, כי .
זוויות הראש הן סדרה הנדסית אין־סופית: האיבר הראשון והמנה (כל זווית קטנה פי 2 מקודמתה).
המנה בין ל־, ולכן הסדרה מתכנסת, וסכומה:
נתון שהסכום הוא :
תשובה:
כל משולש הוא שווה שוקיים ששוקיו רדיוסים . אם זווית הראש של המשולש ה־ היא , שטחו:
זוויות הראש:
נבדוק את המנה בין שטחים עוקבים:
המנות שונות, ולכן שטחי המשולשים אינם סדרה הנדסית.
באופן כללי, כי :
וזה תלוי ב־.
תשובה: לא. אבל – המנה אינה קבועה.






