נושאים ›
חדו״א – פולינום, רציונלית ושורש 35 שאלות, מהמועד האחרון לישן.
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א (1)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: כל x .
נבדוק מתי המכנה מתאפס. לכל x מתקיים x 2 ≥ 0 , ונתון a > 0 , ולכן:
x 2 + a > 0
המכנה אף פעם אינו מתאפס, והפונקציה מוגדרת לכל x .
תשובה: כל x .
סעיף א (2)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: y = 6 (אין אסימפטוטה אנכית).
אסימפטוטה אנכית: אין, כי המכנה אינו מתאפס.
אסימפטוטה אופקית: נפתח את המונה: 6 ( x − 1 ) 2 = 6 x 2 − 12 x + 6 . המעלות במונה ובמכנה שוות (2), ולכן:
x → ± ∞ lim x 2 + a 6 x 2 − 12 x + 6 = 1 6 = 6
תשובה: y = 6 (אין אסימפטוטה אנכית).
סעיף ב
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: מקסימום ( − a , a 6 ( a + 1 ) ) , מינימום ( 1 , 0 ) .
נגזור לפי נגזרת המנה. המונה של f ′ ( x ) :
12 ( x − 1 ) ( x 2 + a ) − 6 ( x − 1 ) 2 ⋅ 2 x
נוציא גורם משותף 12 ( x − 1 ) :
= 12 ( x − 1 ) [ x 2 + a − x ( x − 1 ) ]
= 12 ( x − 1 ) ( x + a )
f ′ ( x ) = ( x 2 + a ) 2 12 ( x − 1 ) ( x + a )
f ′ ( x ) = 0 ⇒ x = 1 או x = − a
a > 0 , ולכן − a < 1 . טבלת סימנים (המכנה חיובי תמיד):
x f ′ ( x ) f ( x ) x < − a + עולה x = − a 0 מקסימום − a < x < 1 − יורדת x = 1 0 מינימום x > 1 + עולה
f ( 1 ) = 0
f ( − a ) = a 2 + a 6 ( − a − 1 ) 2 = a ( a + 1 ) 6 ( a + 1 ) 2
f ( − a ) = a 6 ( a + 1 )
תשובה: מקסימום ( − a , a 6 ( a + 1 ) ) , מינימום ( 1 , 0 ) .
סעיף ג
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: a = 4
שיעור ה־y של נקודת המקסימום הוא 7.5 :
a 6 ( a + 1 ) = 7.5
6 a + 6 = 7.5 a ⇒ 1.5 a = 6 ⇒ a = 4
תשובה: a = 4
סעיף ד
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: מקסימום
( − 4 , 7.5 ) , מינימום
( 1 , 0 ) , חיתוך עם ציר ה־
y ב־
( 0 , 1.5 ) , אסימפטוטה
y = 6 .
עבור a = 4 :
f ( x ) = x 2 + 4 6 ( x − 1 ) 2
מקסימום: ( − 4 , 7.5 ) .
מינימום: ( 1 , 0 ) — שם הגרף משיק לציר ה־x .
חיתוך עם ציר ה־y : ( 0 , 1.5 ) , כי f ( 0 ) = 4 6 = 1.5 .
אסימפטוטה אופקית: y = 6 .
הפונקציה אינה שלילית בשום מקום.
הגרף חותך את האסימפטוטה:
6 ( x − 1 ) 2 = 6 ( x 2 + 4 ) ⇒ x = − 1.5
לכן משמאל הגרף מתקרב ל־y = 6 מלמעלה, ומימין — מלמטה.
תשובה: מקסימום ( − 4 , 7.5 ) , מינימום ( 1 , 0 ) , חיתוך עם ציר ה־y ב־( 0 , 1.5 ) , אסימפטוטה y = 6 .
סעיף ה (1)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: כל x פרט ל־x = 1 .
הנגזרת f ′ ( x ) מוגדרת לכל x , כי המכנה שלה ( x 2 + 4 ) 2 חיובי תמיד. לכן צריך רק שהמכנה של g , כלומר f 2 ( x ) , לא יתאפס:
f ( x ) = 0 ⇒ 6 ( x − 1 ) 2 = 0 ⇒ x = 1
תשובה: כל x פרט ל־x = 1 .
סעיף ה (3)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: 15 8 יחידות שטח.
נשים לב ש־g היא הנגזרת של f ( x ) 1 :
( f ( x ) 1 ) ′ = f 2 ( x ) − f ′ ( x ) = g ( x )
לכן f ( x ) 1 היא פונקציה קדומה של g . בין x = − 4 ל־x = 0 הפונקציה g אינה שלילית (סעיף ה (2)), ולכן:
S = ∫ − 4 0 g ( x ) d x = [ f ( x ) 1 ] − 4 0
= f ( 0 ) 1 − f ( − 4 ) 1 = 1.5 1 − 7.5 1
= 3 2 − 15 2 = 15 8
תשובה: 15 8 יחידות שטח.
🖨️ הדפסה / הורדה 🖨️ הדפסה עם פתרון מלא
✓ פתרתי בהצלחה ↺ צריך לחזור על זה
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: x B = 3 ( 4 t − 2 ) 3 − b
הנקודה A נמצאת על גרף הפונקציה, ולכן שיעוריה:
A ( t , ( 4 t − 2 ) 3 )
הנקודה B נמצאת על הישר y = 3 x + b ובאותו גובה כמו A :
3 x B + b = ( 4 t − 2 ) 3
x B = 3 ( 4 t − 2 ) 3 − b
תשובה: x B = 3 ( 4 t − 2 ) 3 − b
סעיף ב (1)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: t = 8 3 = 0.375
A B מקביל לציר ה־x ו־A מימין ל־B , ולכן:
A B = x A − x B = t − 3 ( 4 t − 2 ) 3 − b
A B = 3 3 t − ( 4 t − 2 ) 3 + b
נגזור לפי t (b קבוע):
A B ′ ( t ) = 3 3 − 3 ( 4 t − 2 ) 2 ⋅ 4
A B ′ ( t ) = 1 − 4 ( 4 t − 2 ) 2
השוואה ל־0:
( 4 t − 2 ) 2 = 4 1
4 t − 2 = ± 2 1 ⇒ t = 8 3 או t = 8 5
t A B ′ A B t = 0 מקסימום (קצה) 0 < t < 8 3 − יורד t = 8 3 0 מינימום 8 3 < t < 8 5 + עולה t = 8 5 0 מקסימום 8 5 < t < 0.7 − יורד t = 0.7 מינימום (קצה)
נשווה את שתי נקודות המינימום (בלי 3 b , שמשותף לכולן):
t = 8 3 : 3 3 ⋅ 8 3 − ( − 2 1 ) 3 = 3 8 9 + 8 1 = 12 5
t = 0.7 : 3 2.1 − 0. 8 3 = 3 1.588 ≈ 0.529
12 5 ≈ 0.417 קטן מ־0.529 , ולכן המינימום בתחום מתקבל ב־t = 8 3 .
תשובה: t = 8 3 = 0.375
סעיף ב (2)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: t = 0
נשווה את שתי נקודות המקסימום מטבלת סעיף ב (1) (שוב בלי 3 b ):
t = 0 : 3 0 − ( − 2 ) 3 = 3 8
t = 8 5 : 3 8 15 − ( 2 1 ) 3 = 3 8 14 = 12 7
3 8 גדול מ־12 7 , ולכן המקסימום בתחום מתקבל בקצה t = 0 .
תשובה: t = 0
🖨️ הדפסה / הורדה 🖨️ הדפסה עם פתרון מלא
✓ פתרתי בהצלחה ↺ צריך לחזור על זה
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א (1)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: אסימפטוטות: x = 3 , y = 0
אסימפטוטה אנכית: המכנה מתאפס ב־x = 3 , והמונה שם 3 a = 0 (כי a > 0 ), ולכן x = 3 היא אסימפטוטה אנכית.
אסימפטוטה אופקית: מעלת המונה (1) קטנה ממעלת המכנה (2), ולכן כאשר x → ± ∞ : f ( x ) → 0 . האסימפטוטה האופקית היא y = 0 .
תשובה: אסימפטוטות: x = 3 , y = 0
סעיף א (2)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: מינימום בנקודה ( − 3 , − 12 a )
נגזור לפי כלל המנה:
f ′ ( x ) = ( x − 3 ) 4 a ( x − 3 ) 2 − a x ⋅ 2 ( x − 3 )
נצמצם ב־( x − 3 ) :
f ′ ( x ) = ( x − 3 ) 3 a ( x − 3 ) − 2 a x
f ′ ( x ) = ( x − 3 ) 3 − a ( x + 3 )
f ′ ( x ) = 0 ⇒ x = − 3 , ו:
f ( − 3 ) = ( − 6 ) 2 − 3 a = − 12 a
x f ′ ( x ) f ( x ) x < − 3 − ↘ − 3 0 מינ' − 3 < x < 3 + ↗ x > 3 − ↘
תשובה: מינימום בנקודה ( − 3 , − 12 a )
סעיף ב
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: סקיצה: עוברת בראשית, מינימום בנקודה ( − 3 , − 12 a ) , אסימפטוטות x = 3 , y = 0 .
נאסוף את הנתונים: אסימפטוטות x = 3 , y = 0 ; מינימום ( − 3 , − 12 a ) ; חיתוך עם הצירים רק בראשית ( 0 , 0 ) ; יורדת ב־x < − 3 וב־x > 3 , עולה ב־− 3 < x < 3 . כאשר x → 3 משני הצדדים f ( x ) → + ∞ (המונה חיובי והמכנה ריבוע).
תשובה: סקיצה: עוברת בראשית, מינימום בנקודה ( − 3 , − 12 a ) , אסימפטוטות x = 3 , y = 0 .
סעיף ג
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: a = 6
g ( x ) = 0 ⟺ f ( x ) = − 0.5 , כלומר צריך שלישר y = − 0.5 תהיה נקודה משותפת אחת בדיוק עם גרף f .
עבור x > 3 : f ( x ) > 0 , ולכן אין שם פתרון.
עבור x < 3 : כאשר x שואף למינוס אינסוף, f שואפת ל־0. משם f יורדת עד המינימום − 12 a , ואחר כך עולה לפלוס אינסוף. לכן לישר y = − 0.5 יש נקודה משותפת אחת בדיוק רק אם הוא עובר דרך נקודת המינימום. אם הוא נמוך יותר – אין נקודות משותפות, ואם גבוה יותר – יש שתיים.
− 12 a = − 0.5 ⇒ a = 6
תשובה: a = 6
סעיף ד (1)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: חיוביות: − 3 < x < 3 ; שליליות: x < − 3 או x > 3 .
עם a = 6 :
g ( x ) = ( x − 3 ) 2 6 x + 2 1
= 2 ( x − 3 ) 2 12 x + ( x − 3 ) 2 = 2 ( x − 3 ) 2 ( x + 3 ) 2
לכן g ( x ) ≥ 0 לכל x = 3 , ו־g ( x ) = 0 רק ב־x = − 3 .
g ′ ( x ) = f ′ ( x ) , ולכן לפי הטבלה בסעיף א: g ′ > 0 בקטע − 3 < x < 3 , ו־g ′ < 0 כאשר x < − 3 או x > 3 .
h ( x ) = g ( x ) ⋅ g ′ ( x ) , ו־g ( x ) > 0 לכל x = − 3 , ולכן הסימן של h הוא הסימן של g ′ . בצורה מפורשת:
h ( x ) = ( x − 3 ) 5 − 3 ( x + 3 ) 3
תשובה: חיוביות: − 3 < x < 3 ; שליליות: x < − 3 או x > 3 .
סעיף ד (2)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: השטח: 128 17 ≈ 0.133
h ( x ) = g ( x ) ⋅ g ′ ( x ) , ולכן פונקציה קדומה של h היא:
H ( x ) = 2 g 2 ( x )
(כי ( 2 g 2 ) ′ = g ⋅ g ′ .) נחשב ערכים של g :
g ( − 9 ) = 2 ⋅ ( − 12 ) 2 ( − 6 ) 2 = 288 36 = 8 1
g ( − 3 ) = 0
g ( 0 ) = 2 ⋅ 9 9 = 2 1
בקטע − 9 ≤ x ≤ − 3 מתקיים h ≤ 0 (השטח מתחת לציר), ובקטע − 3 ≤ x ≤ 0 מתקיים h ≥ 0 . לכן נחשב שני אינטגרלים:
∫ − 9 − 3 h d x = 2 g 2 ( − 3 ) − 2 g 2 ( − 9 )
= 0 − 128 1 = − 128 1
∫ − 3 0 h d x = 2 g 2 ( 0 ) − 2 g 2 ( − 3 )
= 8 1 − 0 = 8 1
השטח (סכום הערכים המוחלטים):
S = 128 1 + 8 1 = 128 17 ≈ 0.133
תשובה: השטח: 128 17 ≈ 0.133
🖨️ הדפסה / הורדה 🖨️ הדפסה עם פתרון מלא
✓ פתרתי בהצלחה ↺ צריך לחזור על זה
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: תחום: x ≤ − 1 או x ≥ 1
ביטוי בתוך שורש ריבועי חייב להיות אי־שלילי:
x 2 − 1 ≥ 0 ⇒ x 2 ≥ 1
⇒ x ≤ − 1
או
x ≥ 1
תשובה: תחום: x ≤ − 1 או x ≥ 1
סעיף ב
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: נקודות החיתוך: ( 1 , 0 ) ו־( 2.6 , 4.8 )
נשווה:
אגף שמאל אי־שלילי, ולכן צריך גם 3 x − 3 ≥ 0 , כלומר x ≥ 1 . נעלה בריבוע:
4 ( x 2 − 1 ) = 9 ( x − 1 ) 2
4 x 2 − 4 = 9 x 2 − 18 x + 9
5 x 2 − 18 x + 13 = 0
= 10 18 ± 8
x = 1
או
x = 2.6
שני הפתרונות מקיימים x ≥ 1 . בדיקה:
3 ⋅ 2.6 − 3 = 4.8 ✓
תשובה: נקודות החיתוך: ( 1 , 0 ) ו־( 2.6 , 4.8 )
סעיף ג (1)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: A B = 2 t 2 − 1 − 3 t + 3
A ( t , 2 t 2 − 1 ) , כאשר 1 < t < 2.6 .
A B מקביל לציר ה־y , ולכן ל־B אותו שיעור x : B ( t , 3 t − 3 ) .
לפי סעיף ב, הגרף של f והישר נחתכים רק ב־x = 1 וב־x = 2.6 . שתי הפונקציות רציפות, ולכן בתוך הקטע 1 < t < 2.6 אחת מהן נמצאת מעל השנייה לכל אורכו, ומספיק לבדוק נקודה אחת. עבור t = 2 :
לכן בכל הקטע גרף f נמצא מעל הישר, ו:
A B = y A − y B
תשובה: A B = 2 t 2 − 1 − 3 t + 3
סעיף ג (2)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: A C = 3 2 t 2 − 1 − t + 1
A C מקביל לציר ה־x , ולכן ל־C אותו שיעור y כמו ל־A . נציב בישר:
הישר עולה, ו־A נמצאת מעליו, ולכן C נמצאת מימין ל־A :
A C = x C − x A
תשובה: A C = 3 2 t 2 − 1 − t + 1
סעיף ד
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: t = 1.8 = 5 3 ≈ 1.34
נסמן את סכום האורכים:
S ( t ) = A B + A C
נגזור:
נשווה לאפס:
4 t 2 = 9 t 2 − 9
t 2 = 5 9
הערך חיובי ונמצא בתחום 1 < t < 2.6 .
t S ′ ( t ) S ( t ) 1 < t < 5 3 + ↗ 5 3 0 מקס' 5 3 < t < 2.6 − ↘
בדיקת סימן הנגזרת:
S ′ ( 1.1 ) ≈ 2.4 > 0
S ′ ( 2 ) ≈ − 0.92 < 0
תשובה: t = 1.8 = 5 3 ≈ 1.34
🖨️ הדפסה / הורדה 🖨️ הדפסה עם פתרון מלא
✓ פתרתי בהצלחה ↺ צריך לחזור על זה
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: x < 0 או x ≥ 5 k
שני תנאים: הביטוי שבתוך השורש אי־שלילי, והמכנה שונה מאפס.
5 x 2 − k x ≥ 0 ⇒ x ( 5 x − k ) ≥ 0
זו פרבולה „מחייכת” עם שורשים x = 0 ו־x = 5 k , כאשר k > 0 ; לכן:
x ≤ 0 או x ≥ 5 k
בנוסף x 3 = 0 , כלומר x = 0 :
x < 0 או x ≥ 5 k
תשובה: x < 0 או x ≥ 5 k
סעיף ב
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: k = 8
בנקודת חיתוך של f ו־h = − f :
f ( x ) = − f ( x ) ⇒ 2 f ( x ) = 0 ⇒ f ( x ) = 0
כלומר נקודת החיתוך היא נקודת אפס של f , ושם 5 x 2 − k x = 0 . נציב x = 1.6 :
5 ⋅ 1. 6 2 − 1.6 k = 0
12.8 = 1.6 k ⇒ k = 8
תשובה: k = 8
סעיף ג (1)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: x = 0 , y = 0
עבור k = 8 : f ( x ) = x 3 5 x 2 − 8 x , בתחום x < 0 או x ≥ 1.6 .
אסימפטוטה אנכית. המכנה מתאפס ב־x = 0 (מתקרבים אליו רק משמאל). כש־x → 0 − המונה שואף ל־0 לאט יותר מהמכנה:
f ( x ) = x 3 x 2 ( 5 − x 8 ) = x 3 ∣ x ∣ 5 − x 8
כש־x → 0 − : 5 − x 8 → ∞ ו־x 3 ∣ x ∣ = − x 2 1 → − ∞ , ולכן f ( x ) → − ∞ . האסימפטוטה: x = 0 .
אסימפטוטה אופקית. כש־x → ± ∞ :
האסימפטוטה: y = 0 .
תשובה: x = 0 , y = 0
סעיף ג (2)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: מינימום (קצה) ( 1.6 , 0 ) ; מקסימום ( 2 , 4 1 )
נגזור לפי נגזרת המנה:
f ′ ( x ) = x 6 2 5 x 2 − 8 x 10 x − 8 ⋅ x 3 − 5 x 2 − 8 x ⋅ 3 x 2
נכפול מונה ומכנה ב־2 5 x 2 − 8 x ונצמצם ב־x 2 :
f ′ ( x ) = 2 x 4 5 x 2 − 8 x x ( 10 x − 8 ) − 6 ( 5 x 2 − 8 x )
f ′ ( x ) = 0 ⇒ x = 2
ב־x = 1.6 הנגזרת אינה מוגדרת – זו נקודת קצה של התחום.
x f ′ ( x ) f ( x ) x < 0 − יורדת x = 1.6 — קצה התחום 1.6 < x < 2 + עולה x = 2 0 מקסימום x > 2 − יורדת
f ( 1.6 ) = 0
הפונקציה עולה מימין ל־x = 1.6 , ולכן ( 1.6 , 0 ) היא נקודת מינימום (קצה). בתחום x < 0 הפונקציה יורדת כל הזמן, אין בו קיצון.
תשובה: מינימום (קצה) ( 1.6 , 0 ) ; מקסימום ( 2 , 4 1 )
סעיף ג (3)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: ענף שמאלי, ב־x < 0 : שלילי ויורד, בין האסימפטוטות y = 0 ו־x = 0 . ענף ימני: מתחיל ב־( 1.6 , 0 ) , עולה עד המקסימום ( 2 , 4 1 ) ויורד אל y = 0 .
נשתמש בכל הממצאים: בתחום x < 0 הפונקציה שלילית ויורדת, מתקרבת ל־y = 0 משמאל ויורדת ל־− ∞ ליד x = 0 . בתחום x ≥ 1.6 היא מתחילה ב־( 1.6 , 0 ) , עולה עד המקסימום ( 2 , 4 1 ) ואחר כך יורדת ומתקרבת ל־y = 0 .
תשובה: ענף שמאלי, ב־x < 0 : שלילי ויורד, בין האסימפטוטות y = 0 ו־x = 0 . ענף ימני: מתחיל ב־( 1.6 , 0 ) , עולה עד המקסימום ( 2 , 4 1 ) ויורד אל y = 0 .
סעיף ד
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: ענף שמאלי, ב־x < 0 : חיובי ועולה, בין האסימפטוטות y = 0 ו־x = 0 . ענף ימני: מתחיל ב־( 1.6 , 0 ) , עולה עד המקסימום ( 2 , 16 1 ) ויורד אל y = 0 .
g ( x ) = ( f ( x ) ) 2 = x 6 5 x 2 − 8 x = x 5 5 x − 8 , באותו תחום.
g ( x ) ≥ 0 תמיד, כי זהו ריבוע, ו־g ( x ) = 0 רק ב־x = 1.6 .
כאשר x → 0 − : f → − ∞ , ולכן g → + ∞ . כלומר x = 0 אסימפטוטה אנכית.
כש־f → 0 גם g → 0 : y = 0 אסימפטוטה אופקית.
g ′ = 2 f ⋅ f ′ : ב־x < 0 גם f < 0 וגם f ′ < 0 , לכן g ′ > 0 ו־g עולה. ב־x > 1.6 f > 0 , ולכן ל־g אותם תחומי עלייה וירידה כמו ל־f : מקסימום ב־x = 2 , g ( 2 ) = ( 4 1 ) 2 = 16 1 .
תשובה: ענף שמאלי, ב־x < 0 : חיובי ועולה, בין האסימפטוטות y = 0 ו־x = 0 . ענף ימני: מתחיל ב־( 1.6 , 0 ) , עולה עד המקסימום ( 2 , 16 1 ) ויורד אל y = 0 .
סעיף ה
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: קטן, כי בקטע מתקיים 0 < f ( x ) < 1 , ולכן g ( x ) = f 2 ( x ) < f ( x ) .
בקטע [ a , a + 1 ] כאשר a > 2 : לפי סעיף ג, f יורדת עבור x > 2 , ולכן שם
0 < f ( x ) < f ( 2 ) = 4 1 < 1
עבור מספר בין 0 ל־1 הריבוע קטן מהמספר עצמו:
g ( x ) = f 2 ( x ) < f ( x )
שתי הפונקציות חיוביות בקטע, והגרף של g נמצא כולו מתחת לגרף של f , ולכן השטח שמתחתיו קטן יותר:
∫ a a + 1 g ( x ) d x < ∫ a a + 1 f ( x ) d x
תשובה: קטן, כי בקטע מתקיים 0 < f ( x ) < 1 , ולכן g ( x ) = f 2 ( x ) < f ( x ) .
סעיף ו
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: S = 324 25 ≈ 0.077
בקטע 2 ≤ x ≤ 6 מתקיים g ( x ) ≥ 0 , ולכן השטח הוא האינטגרל:
S = ∫ 2 6 x 5 5 x − 8 d x = ∫ 2 6 ( 5 x − 4 − 8 x − 5 ) d x
פונקציה קדומה:
G ( x ) = − 3 x 3 5 + x 4 2
נציב את הגבולות:
G ( 6 ) = − 648 5 + 1296 2 = − 162 1
G ( 2 ) = − 24 5 + 16 2 = − 12 1
S = G ( 6 ) − G ( 2 ) = − 162 1 + 12 1
= 324 25 ≈ 0.077
תשובה: S = 324 25 ≈ 0.077
🖨️ הדפסה / הורדה 🖨️ הדפסה עם פתרון מלא
✓ פתרתי בהצלחה ↺ צריך לחזור על זה
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: A ( k 1 , 8 − k 2 2 )
f ′ ( x ) = 3 k x 2 − 6 x + 8 k
f ′′ ( x ) = 6 k x − 6
f ′′ ( x ) = 0 ⇒ x = k 1
f ′′ היא פונקציה קווית, כי k = 0 , ולכן היא מחליפה סימן ב־x = k 1 – זו נקודת פיתול.
f ( k 1 ) = k ⋅ k 3 1 − 3 ⋅ k 2 1 + 8 k ⋅ k 1
= k 2 1 − k 2 3 + 8 = 8 − k 2 2
תשובה: A ( k 1 , 8 − k 2 2 )
סעיף ב
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: k > 2 1
ברביע הראשון שני השיעורים חיוביים:
x A = k 1 > 0 ⇒ k > 0
y A = 8 − k 2 2 > 0 ⇒ k 2 > 4 1
⇒ k > 2 1 או k < − 2 1
יחד עם k > 0 :
k > 2 1
תשובה: k > 2 1
סעיף ג
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: k = 31 8 ≈ 0.508
B על ציר x מתחת ל־A ו־C על ציר y משמאל ל־A , ולכן (רביע ראשון):
A B = y A = 8 − k 2 2 A C = x A = k 1
סכום שטחי הריבועים, עבור k > 2 1 :
S ( k ) = ( 8 − k 2 2 ) 2 + k 2 1
נגזור לפי כלל השרשרת, כאשר ( − k 2 2 ) ′ = k 3 4 :
S ′ ( k ) = 2 ( 8 − k 2 2 ) ⋅ k 3 4 − k 3 2
= k 3 2 ( 32 − k 2 8 − 1 )
= k 3 2 ( 31 − k 2 8 )
S ′ ( k ) = 0 ⇒ k 2 = 31 8
הערך בתחום, כי 0.508 > 0.5 . טבלת סימנים, כאשר k 3 2 > 0 :
k S ′ ( k ) S ( k ) 2 1 < k < 31 8 − יורדת k = 31 8 0 מינימום k > 31 8 + עולה
לכן הסכום מינימלי עבור k = 31 8 .
תשובה: k = 31 8 ≈ 0.508
🖨️ הדפסה / הורדה 🖨️ הדפסה עם פתרון מלא
✓ פתרתי בהצלחה ↺ צריך לחזור על זה
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א (1)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: x = ± 4
הפונקציה מוגדרת כשהמכנה שונה מאפס:
( x 2 − 16 ) 2 = 0 ⇒ x 2 = 16
x = 4 , x = − 4
תשובה: x = ± 4
סעיף א (2)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: אנכיות: x = 4 ו־x = − 4 . אופקית: y = 0 .
אסימפטוטות אנכיות: ב־x = ± 4 המכנה מתאפס. המונה שם הוא 2 a x = ± 8 a , והוא שונה מאפס כי a > 0 . לכן:
x = 4 , x = − 4
אסימפטוטה אופקית: מעלת המונה (1) קטנה ממעלת המכנה (4), ולכן כאשר x → ± ∞ , f ( x ) → 0 :
y = 0
תשובה: אנכיות: x = 4 ו־x = − 4 . אופקית: y = 0 .
סעיף א (3)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: עולה ב־− 4 < x < 4 . יורדת ב־x < − 4 וגם ב־x > 4 .
נגזור לפי נגזרת המנה. נגזרת המכנה:
[ ( x 2 − 16 ) 2 ] ′ = 4 x ( x 2 − 16 )
ולכן המונה של f ′ ( x ) הוא:
2 a ( x 2 − 16 ) 2 − 2 a x ⋅ 4 x ( x 2 − 16 )
והמכנה הוא ( x 2 − 16 ) 4 . נצמצם את המונה והמכנה בגורם המשותף:
x 2 − 16
f ′ ( x ) = ( x 2 − 16 ) 3 2 a ( x 2 − 16 ) − 8 a x 2
f ′ ( x ) = ( x 2 − 16 ) 3 − 2 a ( 3 x 2 + 16 )
נתון a > 0 , ותמיד 3 x 2 + 16 > 0 , ולכן המונה תמיד שלילי ו־f ′ ( x ) = 0 : אין נקודות קיצון. הסימן של f ′ ( x ) הפוך לסימן של ( x 2 − 16 ) 3 :
x f ′ ( x ) f ( x )
x < − 4 − יורדת
− 4 < x < 4 + עולה
x > 4 − יורדת
עולה בתחום − 4 < x < 4 . יורדת בתחומים x < − 4 ו־x > 4 .
תשובה: עולה ב־− 4 < x < 4 . יורדת ב־x < − 4 וגם ב־x > 4 .
סעיף א (4)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: שלושה ענפים, הגרף עובר בראשית, אסימפטוטות
x = ± 4 ו־
y = 0 , אין קיצון.
נאסוף את הנתונים:
חיתוך עם הצירים: רק הנקודה ( 0 , 0 ) , כי f ( 0 ) = 0 .
אסימפטוטות: x = ± 4 ו־y = 0 .
בתחום − 4 < x < 4 הפונקציה עולה מ־− ∞ ל־+ ∞ .
בתחום x > 4 היא חיובית ויורדת לכיוון 0.
בתחום x < − 4 היא שלילית ויורדת לכיוון − ∞ .
אין נקודות קיצון.
הסקיצה איכותית: היא נבנתה רק מהנתונים שמצאנו בתת־סעיפים הקודמים, התקפים לכל a > 0 , בלי להציב ערך מספרי במקום הפרמטר a .
תשובה: שלושה ענפים, הגרף עובר בראשית, אסימפטוטות x = ± 4 ו־y = 0 , אין קיצון.
סעיף ב
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: a = 36
נתון g ′ ( x ) = f ( x ) + 1 . בנקודת קיצון g ′ ( − 2 ) = 0 :
f ( − 2 ) + 1 = 0 ⇒ f ( − 2 ) = − 1
(( − 2 ) 2 − 16 ) 2 2 a ⋅ ( − 2 ) = − 1
144 − 4 a = − 1
a = 36
בדיקה: בתחום − 4 < x < 4 הפונקציה f עולה, ולכן g ′ ( x ) = f ( x ) + 1 עוברת ב־x = − 2 מסימן שלילי לחיובי – זו אכן נקודת קיצון (מינימום).
תשובה: a = 36
סעיף ג
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: g ( x ) = − x 2 − 16 36 + x + 2
עבור a = 36 :
g ′ ( x ) = ( x 2 − 16 ) 2 72 x + 1
נמצא פונקציה קדומה. המונה 72 x = 36 ⋅ 2 x , ו־2 x היא נגזרת של x 2 − 16 , ולכן:
∫ ( x 2 − 16 ) 2 72 x d x = 36 ⋅ x 2 − 16 − 1
בדיקה בגזירה:
( x 2 − 16 − 36 ) ′ = ( x 2 − 16 ) 2 36 ⋅ 2 x
g ( x ) = − x 2 − 16 36 + x + C
הגרף עובר בנקודה ( 2 , 7 ) :
− 4 − 16 36 + 2 + C = 7
3 + 2 + C = 7 ⇒ C = 2
g ( x ) = − x 2 − 16 36 + x + 2
זהו ביטוי אפשרי : תחום ההגדרה מורכב משלושה קטעים נפרדים, והנקודה הנתונה קובעת את הקבוע רק בקטע − 4 < x < 4 .
תשובה: g ( x ) = − x 2 − 16 36 + x + 2
סעיף ד
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: גרף II. ל־g אין אסימפטוטה אופקית, ובין האסימפטוטות האנכיות יש לה מינימום.
נבדוק את התכונות של
g ( x ) = − x 2 − 16 36 + x + 2
1. התנהגות באינסוף: כאשר x → ± ∞ המחובר − x 2 − 16 36 שואף ל־0, ולכן g ( x ) מתקרבת לישר y = x + 2 : היא שואפת ל־+ ∞ מימין ול־− ∞ משמאל. לפונקציה אין אסימפטוטה אופקית, ולכן הגרפים III ו־IV נפסלים .
2. הקטע − 4 < x < 4 : ליד x = ± 4 מתקיים x 2 − 16 → 0 − , ולכן g ( x ) → + ∞ בשני קצות הקטע. בקטע זה יש לגרף מינימום ב־x = − 2 (סעיף ב):
g ( − 2 ) = − − 12 36 − 2 + 2 = 3
הענף האמצעי פונה כלפי מעלה. בגרף I הענף האמצעי פונה כלפי מטה, ולכן גרף I נפסל .
3. הקטע x > 4 : שם f ( x ) > 0 , ולכן g ′ ( x ) = f ( x ) + 1 > 0 : הפונקציה עולה מ־− ∞ . זה מתאים לגרף II.
לכן גרף II הוא הגרף האפשרי של g ( x ) .
תשובה: גרף II. ל־g אין אסימפטוטה אופקית, ובין האסימפטוטות האנכיות יש לה מינימום.
🖨️ הדפסה / הורדה 🖨️ הדפסה עם פתרון מלא
✓ פתרתי בהצלחה ↺ צריך לחזור על זה
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א (1)
תשובה סופית פתרון מלא
הנקודה E – חיתוך עם ציר ה־y :
הנקודה A נמצאת על הגרף ברביע הראשון, ושיעור ה־x שלה הוא t , כאשר 0 < t < R :
הנקודה F נמצאת על ציר ה־y ובאותו גובה כמו A , כי A B מקביל לציר ה־x :
שתי הנקודות על ציר ה־y , והנקודה E מעל F , כי R 2 − t 2 < R :
תשובה: E F = R − R 2 − t 2
סעיף א (2)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: P A B C D = 4 t + 2 R 2 − t 2
הפונקציה זוגית, כי f ( − x ) = f ( x ) . לכן הנקודה B סימטרית ל־A ביחס לציר ה־y :
אורך המלבן ורוחבו (הצלע A D יורדת מ־A אנכית אל ציר ה־x ):
A B = t − ( − t ) = 2 t
תשובה: P A B C D = 4 t + 2 R 2 − t 2
סעיף ב
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: t = 13 2 R ≈ 0.555 R
היקף הריבוע שצלעו E F :
פונקציית ההפרש, בתחום 0 < t < R :
נגזור:
שני האגפים חיוביים, נעלה בריבוע:
16 ( R 2 − t 2 ) = 36 t 2
52 t 2 = 16 R 2
בדיקת סוג הקיצון: ליד t = 0 מתקיים D ′ ( t ) ≈ 4 , כלומר חיובית. ליד t = R המכנה R 2 − t 2 קטן מאוד, ולכן D ′ ( t ) שלילית.
t D ′ ( t ) D ( t )
0 < t < 13 2 R + עולה
t = 13 2 R 0 מקסימום
13 2 R < t < R − יורדת
ההפרש מקסימלי עבור t = 13 2 R .
תשובה: t = 13 2 R ≈ 0.555 R
🖨️ הדפסה / הורדה 🖨️ הדפסה עם פתרון מלא
✓ פתרתי בהצלחה ↺ צריך לחזור על זה
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א (1)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: x < − a או x > a
f ( x ) = x 2 − a 2 x . הביטוי שבתוך השורש חייב להיות אי־שלילי, והמכנה שונה מ־0, ולכן:
x 2 − a 2 > 0
x 2 > a 2
a חיובי, ולכן:
x < − a או x > a
תשובה: x < − a או x > a
סעיף א (2)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: אסימפטוטות אנכיות x = a ו־x = − a . אסימפטוטה אופקית y = 1 מימין, ו־y = − 1 משמאל.
אסימפטוטות אנכיות: המכנה מתאפס בקצות תחום ההגדרה x = ± a , והמונה שם שונה מ־0. לכן:
x → a + : f ( x ) → + ∞
x → − a − : f ( x ) → − ∞
האסימפטוטות האנכיות: x = a ו־x = − a .
אסימפטוטות אופקיות: נחלק מונה ומכנה ב־∣ x ∣ = x 2 :
כאשר x → ∞ :
כאשר x → − ∞ :
לכן האסימפטוטה האופקית מימין היא y = 1 , ומשמאל היא y = − 1 .
תשובה: אסימפטוטות אנכיות x = a ו־x = − a . אסימפטוטה אופקית y = 1 מימין, ו־y = − 1 משמאל.
סעיף ב
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: הוכחה:
f ( − x ) = x 2 − a 2 − x = − f ( x ) לכל
x בתחום.
תחום ההגדרה סימטרי סביב 0: אם x בתחום, גם − x בתחום. נחשב את f ( − x ) :
f ( − x ) = ( − x ) 2 − a 2 − x = x 2 − a 2 − x
= − f ( x )
לכל x בתחום ההגדרה f ( − x ) = − f ( x ) , ולכן f ( x ) אי־זוגית.
תשובה: הוכחה: f ( − x ) = x 2 − a 2 − x = − f ( x ) לכל x בתחום.
סעיף ג
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: יורדת ב־x < − a וב־x > a ; אין תחומי עלייה.
נגזור לפי כלל המנה, עם ( x 2 − a 2 ) ′ = x 2 − a 2 x :
f ′ ( x ) = x 2 − a 2 x 2 − a 2 − x ⋅ x 2 − a 2 x
נכפול מונה ומכנה ב־x 2 − a 2 :
f ′ ( x ) = ( x 2 − a 2 ) x 2 − a 2 x 2 − a 2 − x 2
המונה שלילי והמכנה חיובי בכל תחום ההגדרה, ולכן f ′ ( x ) < 0 לכל x בתחום. אין נקודות קיצון.
תשובה: יורדת ב־x < − a וב־x > a ; אין תחומי עלייה.
סעיף ה (1)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: יורדת ב־x < − a , עולה ב־x > a
נחשב את g ( x ) :
g ( x ) = f 2 ( x ) 1 = x 2 x 2 − a 2 = 1 − x 2 a 2
בתחום x < − a או x > a . נגזור:
g ′ ( x ) = x 3 2 a 2
סימן g ′ הוא סימן x 3 , כלומר סימן x :
תשובה: יורדת ב־x < − a , עולה ב־x > a
סעיף ה (2)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: גרף I
תכונות g ( x ) = 1 − x 2 a 2 :
אין לה אסימפטוטות אנכיות: כאשר x → ± a מתקיים g ( x ) → 1 − 1 = 0 , כלומר הגרף מסתיים בנקודות ( ± a , 0 ) , שאינן שייכות לו.
כאשר x → ± ∞ : g ( x ) → 1 .
g ( x ) > 0 בכל התחום, כי x 2 > a 2 .
לפי סעיף ה (1): יורדת ב־x < − a ועולה ב־x > a ; הגרף סימטרי ביחס לציר ה־y .
בגרף II ובגרף III יש אסימפטוטות אנכיות – לא מתאים. בגרף IV הענף הימני לא מתחיל על ציר ה־x והגרף אינו סימטרי – לא מתאים. גרף I מתאים לכל התכונות.
תשובה: גרף I
סעיף ו
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: a = 9
בתחום 2 a ≤ x ≤ 3 a מתקיים g ( x ) > 0 , ולכן השטח הוא:
S = ∫ 2 a 3 a ( 1 − x 2 a 2 ) d x
= [ x + x a 2 ] 2 a 3 a
= ( 3 a + 3 a ) − ( 2 a + 2 a )
= a − 6 a = 6 5 a
נתון שהשטח הוא 7.5 :
6 5 a = 7.5 ⇒ a = 9
תשובה: a = 9
🖨️ הדפסה / הורדה 🖨️ הדפסה עם פתרון מלא
✓ פתרתי בהצלחה ↺ צריך לחזור על זה
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: x = 1 , y = 9
אסימפטוטה אנכית: המכנה ( x − 1 ) 2 מתאפס ב־x = 1 , והמונה a שונה מאפס. לכן האסימפטוטה האנכית היא x = 1 .
אסימפטוטה אופקית: כאשר x → ± ∞ :
( x − 1 ) 2 a → 0 ⇒ f ( x ) → 9
לכן האסימפטוטה האופקית היא y = 9 .
תשובה: x = 1 , y = 9
סעיף ב
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: y = − 2 a x + 5 a + 9
נקודת ההשקה C : x = 2 .
f ( 2 ) = 1 2 a + 9 = a + 9
C ( 2 , a + 9 )
שיפוע המשיק – הנגזרת ב־x = 2 :
f ′ ( x ) = ( x − 1 ) 3 − 2 a
m = f ′ ( 2 ) = 1 − 2 a = − 2 a
משוואת המשיק לפי הנוסחה:
y − y 1 = m ( x − x 1 )
y − ( a + 9 ) = − 2 a ( x − 2 )
y = − 2 a x + 5 a + 9
תשובה: y = − 2 a x + 5 a + 9
סעיף ג
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: S A D B = 4 a 9 ( a + 3 ) 2
הנקודה A – חיתוך המשיק עם ציר ה־x (y = 0 ):
0 = − 2 a x + 5 a + 9 ⇒ x = 2 a 5 a + 9
הנקודה B – חיתוך המשיק עם הישר x = 1 :
y = − 2 a + 5 a + 9 = 3 a + 9
B ( 1 , 3 a + 9 )
המשולש A D B ישר זווית בקודקוד D ( 1 , 0 ) , כי הצלע D A על ציר ה־x והצלע D B על הישר x = 1 .
D A = 2 a 5 a + 9 − 1 = 2 a 3 a + 9
D B = 3 a + 9
S = 2 D A ⋅ D B = 4 a ( 3 a + 9 ) 2
S = 4 a 9 ( a + 3 ) 2
תשובה: S A D B = 4 a 9 ( a + 3 ) 2
סעיף ד
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: a = 3
נגזור את S ( a ) = 4 a 9 ( a + 3 ) 2 לפי a , כאשר a > 0 :
S ′ ( a ) = 4 9 ⋅ a 2 2 ( a + 3 ) ⋅ a − ( a + 3 ) 2
= 4 9 ⋅ a 2 ( a + 3 ) ( a − 3 )
S ′ ( a ) = 0 עבור a = 3 ; הפתרון a = − 3 נפסל כי a > 0 .
a 0 < a < 3 3 a > 3 S ′ ( a ) − 0 + S ( a ) ↘ מינ' ↗
לכן השטח מינימלי עבור a = 3 . השטח המינימלי הוא S ( 3 ) = 27 .
תשובה: a = 3
🖨️ הדפסה / הורדה 🖨️ הדפסה עם פתרון מלא
✓ פתרתי בהצלחה ↺ צריך לחזור על זה
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: x = a , x = − a
המכנה לא יכול להתאפס:
( x 2 − a 2 ) 3 = 0 ⇒ x 2 = a 2
x = a , x = − a
תשובה: x = a , x = − a
סעיף ב
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: עלייה: x < − a או 0 < x < a ירידה: − a < x < 0 או x > a
f ′ ( x ) = 0 כאשר המונה מתאפס: − 4 x = 0 , כלומר x = 0 . נבדוק את סימן הנגזרת בין הנקודות − a , 0 , a — הסימן של ( x 2 − a 2 ) 3 הוא הסימן של x 2 − a 2 :
x − 4 x ( x 2 − a 2 ) 3 f ′ ( x ) f ( x ) x < − a + + + עולה − a < x < 0 + − − יורדת 0 < x < a − − + עולה x > a − + − יורדת
תחומי עלייה: x < − a , 0 < x < a .
תחומי ירידה: − a < x < 0 , x > a .
תשובה: עלייה: x < − a או 0 < x < a ירידה: − a < x < 0 או x > a
סעיף ג
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: f ( x ) = ( x 2 − a 2 ) 2 1
נמצא פונקציה קדומה ל־f ′ ( x ) = ( x 2 − a 2 ) 3 − 4 x . הנגזרת של הביטוי הפנימי x 2 − a 2 היא 2 x , ולכן לפי כלל השרשרת (בכיוון ההפוך) הפונקציה הקדומה היא מהצורה k ( x 2 − a 2 ) − 2 . נגזור את ( x 2 − a 2 ) − 2 ונראה שמתקבל בדיוק f ′ ( x ) :
[ ( x 2 − a 2 ) − 2 ] ′ = − 2 ( x 2 − a 2 ) − 3 ⋅ 2 x
= ( x 2 − a 2 ) 3 − 4 x = f ′ ( x ) ✓
לכן:
f ( x ) = ( x 2 − a 2 ) 2 1 + C
כאשר x → ± ∞ השבר שואף ל־0, ולכן האסימפטוטה האופקית היא y = C . לפי הנתון y = 0 , ולכן C = 0 :
f ( x ) = ( x 2 − a 2 ) 2 1
תשובה: f ( x ) = ( x 2 − a 2 ) 2 1
סעיף ד
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: f – גרף IIg – גרף Ih – גרף III
תחום ההגדרה של שלוש הפונקציות: x = ± a , וזכרו ש־a > 0 .
f ( x ) = ( x 2 − a 2 ) 2 1 : חיובית בכל התחום, ויש לה אסימפטוטות אנכיות x = a ו־x = − a . לפי סעיף ב יש לה מינימום ב־x = 0 (יורדת ואז עולה). רק בגרף II הפונקציה חיובית בכל התחום ויש שתי אסימפטוטות אנכיות. לכן f — גרף II .
g ( x ) = ( x 2 − a 2 ) 2 x − a : נפרק x 2 − a 2 = ( x − a ) ( x + a ) ונצמצם, עבור x = a :
g ( x ) = ( x − a ) 2 ( x + a ) 2 x − a
= ( x − a ) ( x + a ) 2 1
המכנה עדיין מתאפס ב־x = a וב־x = − a — שתי אסימפטוטות אנכיות. הסימן של g הוא הסימן של x − a : שלילית עבור x < a וחיובית עבור x > a . זה גרף I. לכן g — גרף I .
h ( x ) = ( x 2 − a 2 ) 2 ( x − a ) 2 : נצמצם, עבור x = a :
h ( x ) = ( x − a ) 2 ( x + a ) 2 ( x − a ) 2
= ( x + a ) 2 1
ל־h יש אסימפטוטה אנכית אחת בלבד, x = − a , משמאל לציר ה־y . ב־x = a הפונקציה לא מוגדרת, אבל שם אין אסימפטוטה — יש "חור" בגרף (נקודה ריקה) מימין לציר ה־y . הפונקציה חיובית. זה גרף III. לכן h — גרף III .
גרף IV מתאים לאסימפטוטה מימין לציר ה־y ולחור משמאל, כלומר ל־( x − a ) 2 1 — לא אחת מהפונקציות שלנו.
תשובה: f – גרף IIg – גרף Ih – גרף III
סעיף ה
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: a = 4.8
ל־h ( x ) = ( x + a ) 2 1 , עבור x = a , יש אסימפטוטה אנכית אחת: x = − a .
הגרף של h ( x − 6 ) מתקבל מהגרף של h ( x ) בהזזה של 6 יחידות ימינה, ולכן האסימפטוטה שלו:
x − 6 = − a ⇒ x = 6 − a
לפי הנתון:
6 − a = 0.25 a
6 = 1.25 a ⇒ a = 4.8
ב־x − 6 = a יש ל־h ( x − 6 ) רק חור, לא אסימפטוטה.
תשובה: a = 4.8
🖨️ הדפסה / הורדה 🖨️ הדפסה עם פתרון מלא
✓ פתרתי בהצלחה ↺ צריך לחזור על זה
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א (1)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: x ≤ 21
הביטוי שבתוך השורש חייב להיות אי־שלילי:
21 − x ≥ 0 ⇒ x ≤ 21
תשובה: x ≤ 21
סעיף א (2)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: חיובית: 0 < x < 21 שלילית: x < 0
אפסים:
x 21 − x = 0 ⇒ x = 0 או x = 21
עבור x < 21 מתקיים 21 − x > 0 , ולכן הסימן של f הוא הסימן של x :
תחום חיוביות: 0 < x < 21 .
תחום שליליות: x < 0 .
תשובה: חיובית: 0 < x < 21 שלילית: x < 0
סעיף ב
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: מקסימום
( 14 , 14 7 ) ≈ ( 14 , 37.04 ) ; חיתוך עם הצירים ב־
( 0 , 0 ) וב־
( 21 , 0 ) (נקודת קצה); כאשר
x → − ∞ הגרף יורד ל־
− ∞
נגזרת (כלל המכפלה):
= 2 21 − x 2 ( 21 − x ) − x = 2 21 − x 42 − 3 x
f ′ ( x ) = 0 כאשר 42 − 3 x = 0 , כלומר x = 14 :
x f ′ ( x ) f ( x ) x < 14 + עולה x = 14 0 מקס׳ 14 < x < 21 − יורדת
נקודת המקסימום: ( 14 , 14 7 ) . בקצה התחום, ( 21 , 0 ) , יש מינימום קצה. כאשר x → − ∞ , f ( x ) → − ∞ . חיתוך עם הצירים: ( 0 , 0 ) ו־( 21 , 0 ) .
תשובה: מקסימום ( 14 , 14 7 ) ≈ ( 14 , 37.04 ) ; חיתוך עם הצירים ב־( 0 , 0 ) וב־( 21 , 0 ) (נקודת קצה); כאשר x → − ∞ הגרף יורד ל־− ∞
סעיף ג
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: A ( 12 , 36 )
נסמן A ( x , x 21 − x ) , כאשר 0 < x < 21 (רביע ראשון). אז:
B ( x , 0 ) — על ציר ה־x , מתחת ל־A .
C ( 21 , 0 ) ו־D ( 21 , x 21 − x ) .
אורכי הצלעות של המלבן:
פונקציית ההיקף:
P ′ ( x ) = 2 ( f ′ ( x ) − 1 )
נשווה ל־0, כלומר f ′ ( x ) = 1 (הנגזרת מסעיף ב):
נסמן t = 21 − x , כאשר t > 0 , אז x = 21 − t 2 :
42 − 3 ( 21 − t 2 ) = 2 t
3 t 2 − 2 t − 21 = 0
t > 0 , ולכן t = 3 :
בדיקה שזה מקסימום:
x P ′ ( x ) P ( x ) 0 < x < 12 + עולה x = 12 0 מקס׳ 12 < x < 21 − יורדת
למשל P ′ ( 10 ) ≈ 1.62 > 0 , P ′ ( 14 ) = − 2 < 0 .
הנקודה: A ( 12 , 36 ) .
תשובה: A ( 12 , 36 )
🖨️ הדפסה / הורדה 🖨️ הדפסה עם פתרון מלא
✓ פתרתי בהצלחה ↺ צריך לחזור על זה
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א (1)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: x = a ו־y = 0
אסימפטוטה אנכית: המכנה מתאפס ב־x = a . נבדוק את המונה בנקודה זו:
אם a שונה מ־1, המונה a − 1 אינו מתאפס, ולכן x = a אסימפטוטה אנכית.
אם a = 1 , אז:
f ( x ) = ( x − 1 ) 3 x − 1 = ( x − 1 ) 2 1
וגם אז x = 1 אסימפטוטה אנכית.
אסימפטוטה אופקית: מעלת המונה (1) קטנה ממעלת המכנה (3), ולכן:
x → ± ∞ lim f ( x ) = 0
תשובה: x = a ו־y = 0
סעיף א (2)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: ( 0 , a 3 1 )
נציב x = 0 (מותר, כי a = 0 ):
f ( 0 ) = ( 0 − a ) 3 0 − 1 = − a 3 − 1 = a 3 1
תשובה: ( 0 , a 3 1 )
סעיף ב
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: a > 1 , והקיצון הוא מקסימום.
נגזור לפי נגזרת המנה:
f ′ ( x ) = ( x − a ) 6 ( x − a ) 3 − ( x − 1 ) ⋅ 3 ( x − a ) 2
נצמצם ב־( x − a ) 2 :
f ′ ( x ) = ( x − a ) 4 ( x − a ) − 3 ( x − 1 )
f ′ ( x ) = ( x − a ) 4 − 2 x − a + 3
השוואה ל־0:
− 2 x − a + 3 = 0 ⇒ x = 2 3 − a
זו נקודת קיצון רק אם היא שונה מ־a (שם הפונקציה לא מוגדרת). עבור a = 1 מתקבל 2 3 − 1 = 1 = a , ולכן עבור a = 1 אין נקודת קיצון.
משמאל לאסימפטוטה:
2 3 − a < a ⇒ 3 − a < 2 a ⇒ a > 1
סוג הקיצון: המכנה ( x − a ) 4 חיובי. המונה − 2 x − a + 3 חיובי משמאל לנקודה ושלילי מימינה. לכן f עולה ואחר כך יורדת — מקסימום.
תשובה: a > 1 , והקיצון הוא מקסימום.
סעיף ג
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: I – גרף 4; II – גרף 3; III – גרף 2; IV – גרף 1.
לכל ערך נבדוק את האסימפטוטה x = a , את נקודת החיתוך עם ציר ה־y , ( 0 , a 3 1 ) , ואת נקודת הקיצון x = 2 3 − a :
a ציר y קיצון גרף − 1 ( 0 , − 1 ) מקס׳ ב־x = 2 4 0.5 ( 0 , 8 ) מקס׳ ב־x = 1.25 3 1 ( 0 , 1 ) אין 2 2 ( 0 , 8 1 ) מקס׳ ב־x = 0.5 1
גרף 4: האסימפטוטה משמאל לציר ה־y והחיתוך עם ציר ה־y שלילי — רק a = − 1 .
גרף 2: אין נקודת קיצון והגרף כולו מעל ציר ה־x — זה a = 1 , כי אז f ( x ) = ( x − 1 ) 2 1 .
גרף 1: המקסימום משמאל לאסימפטוטה — לפי סעיף ב זה a > 1 , כלומר a = 2 .
גרף 3: המקסימום מימין לאסימפטוטה x = 0.5 , והחיתוך עם ציר ה־y גבוה — a = 0.5 .
תשובה: I – גרף 4; II – גרף 3; III – גרף 2; IV – גרף 1.
סעיף ד
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: b = 4
לגרף 2 מתאים a = 1 , ולכן:
g ( x ) = ( x − 1 ) 2 1 − b
כאשר x → ± ∞ השבר שואף ל־0, ולכן האסימפטוטה האופקית של g היא y = − b . הגרף של g נמצא מעל האסימפטוטה, והפרש הגבהים הוא:
g ( x ) − ( − b ) = ( x − 1 ) 2 1
S = ∫ t 5 ( x − 1 ) 2 d x = [ − x − 1 1 ] t 5
= − 4 1 + t − 1 1
− 4 1 + t − 1 1 = 1.75 ⇒ t − 1 1 = 2
t = 1.5
הנקודה ( t , 0 ) היא נקודת חיתוך של g עם ציר ה־x :
g ( 1.5 ) = 0. 5 2 1 − b = 4 − b
4 − b = 0 ⇒ b = 4
תשובה: b = 4
🖨️ הדפסה / הורדה 🖨️ הדפסה עם פתרון מלא
✓ פתרתי בהצלחה ↺ צריך לחזור על זה
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א (1)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: מקסימום ( 0 , 3 16 )
g ′ ( x ) = ( x 2 + 3 ) 2 − 16 ⋅ 2 x = ( x 2 + 3 ) 2 − 32 x
המכנה חיובי, ולכן הסימן של g ′ הפוך לסימן של x :
x g ′ ( x ) g ( x ) x < 0 + עולה x = 0 0 מקסימום x > 0 − יורדת
g ( 0 ) = 3 16
תשובה: מקסימום ( 0 , 3 16 )
סעיף א (2)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: ( 1 , 4 ) ו־( − 1 , 4 )
נגזור את g ′ ( x ) = ( x 2 + 3 ) 2 − 32 x לפי נגזרת המנה. המונה של g ′′ :
− 32 ( x 2 + 3 ) 2 + 32 x ⋅ 2 ( x 2 + 3 ) ⋅ 2 x
נוציא גורם משותף 32 ( x 2 + 3 ) ונצמצם:
g ′′ ( x ) = ( x 2 + 3 ) 3 − 32 ( x 2 + 3 ) + 128 x 2
g ′′ ( x ) = ( x 2 + 3 ) 3 96 ( x 2 − 1 )
g ′′ מתאפסת ב־x = ± 1 , והסימן שלה (לפי x 2 − 1 ) מתחלף בכל אחת מהן — אלה נקודות פיתול:
g ( ± 1 ) = 1 + 3 16 = 4
תשובה: ( 1 , 4 ) ו־( − 1 , 4 )
סעיף א (3)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: סקיצה:
הגרף של g : זוגית וחיובית, מקסימום ( 0 , 3 16 ) , נקודות פיתול ( ± 1 , 4 ) , אסימפטוטה אופקית y = 0 .
הגרף של f = x : מוגדר רק עבור x ≥ 0 , מתחיל בראשית ועולה.
תשובה: סקיצה:
סעיף ג
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: הוכחה: המכפלה מקסימלית ב־t = 1 , ואז B = ( 1 , 4 ) — נקודת הפיתול.
נסמן h ( t ) = t 2 + 3 16 t (עבור t > 0 ) ונגזור לפי נגזרת המנה. המונה של h ′ :
נכתוב על מכנה משותף 2 t :
= 2 t 16 ( t 2 + 3 − 4 t 2 ) = t 24 ( 1 − t 2 )
t h ′ ( t ) h ( t ) 0 < t < 1 + עולה t = 1 0 מקסימום t > 1 − יורדת
לכן המכפלה מקסימלית ב־t = 1 , ואז:
B = ( 1 , g ( 1 ) ) = ( 1 , 4 )
זו בדיוק נקודת הפיתול של g מסעיף א (2).
תשובה: הוכחה: המכפלה מקסימלית ב־t = 1 , ואז B = ( 1 , 4 ) — נקודת הפיתול.
סעיף ד
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: מקסימום ( 5 , 2 )
נכתוב את k בעזרת h מסעיף ג:
= 2 1 ⋅ ( x − 4 ) 2 + 3 16 x − 4 = 2 1 h ( x − 4 )
הגרף של k מתקבל מהגרף של h בהזזה של 4 יחידות ימינה וכיווץ פי 2 בכיוון ציר ה־y . ל־h יש קיצון פנימי יחיד — מקסימום ב־t = 1 , שם h ( 1 ) = 4 16 = 4 .
לכן ל־k יש מקסימום ב־x = 1 + 4 = 5 :
k ( 5 ) = 2 1 ⋅ 4 = 2
תשובה: מקסימום ( 5 , 2 )
🖨️ הדפסה / הורדה 🖨️ הדפסה עם פתרון מלא
✓ פתרתי בהצלחה ↺ צריך לחזור על זה
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א (3)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: עלייה:
− a < x < a . ירידה:
x < − a וגם
x > a
נגזור לפי כלל המנה:
f ′ ( x ) = ( x 2 − a ) 4 4 ( x 2 − a ) 2 − 4 x ⋅ 2 ( x 2 − a ) ⋅ 2 x
נצמצם ב־( x 2 − a ) :
f ′ ( x ) = ( x 2 − a ) 3 4 ( x 2 − a ) − 16 x 2
f ′ ( x ) = ( x 2 − a ) 3 − 4 ( 3 x 2 + a )
המונה − 4 ( 3 x 2 + a ) שלילי תמיד, ולכן ל־f ′ אין אפסים, והסימן שלה הפוך לסימן של x 2 − a :
x x 2 − a f ′ ( x ) f ( x ) x < − a + − ↘ − a < x < a − + ↗ x > a + − ↘
תשובה: עלייה: − a < x < a . ירידה: x < − a וגם x > a
סעיף ב
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: סקיצה: עוברת בראשית, אין קיצון, אסימפטוטות
x = ± a ו־
y = 0
נאסוף את הנתונים:
הפונקצייה אי־זוגית (f ( − x ) = − f ( x ) ) ועוברת בראשית: f ( 0 ) = 0 .
ליד x = a המונה חיובי והמכנה (ריבוע) חיובי, ולכן משני הצדדים f → + ∞ ; ליד x = − a משני הצדדים f → − ∞ .
כאשר x → ∞ : f → 0 מלמעלה; כאשר x → − ∞ : f → 0 מלמטה.
תחומי עלייה וירידה מסעיף א (3); אין נקודות קיצון.
תשובה: סקיצה: עוברת בראשית, אין קיצון, אסימפטוטות x = ± a ו־y = 0
סעיף ג
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: קעורה כלפי מעלה:
− a < x < a . קעורה כלפי מטה:
x < − a וגם
x > a
g ′ ( x ) = f ( x ) , ולכן g ′′ ( x ) = f ′ ( x ) . הגרף של g קעור כלפי מעלה כאשר g ′′ > 0 , כלומר כאשר f ′ > 0 , וקעור כלפי מטה כאשר f ′ < 0 . לפי סעיף א (3):
קעורה כלפי מעלה : − a < x < a . קעורה כלפי מטה : x < − a וגם x > a .
תשובה: קעורה כלפי מעלה: − a < x < a . קעורה כלפי מטה: x < − a וגם x > a
סעיף ד (1)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: g ( x ) = − x 2 − a 2 − a 2
g היא פונקציה קדומה של f . המונה 4 x הוא פעמיים הנגזרת של x 2 − a :
g ( x ) = ∫ ( x 2 − a ) 2 4 x d x
= 2 ∫ ( x 2 − a ) 2 2 x d x
g ( x ) = − x 2 − a 2 + C
נציב g ( 0 ) = 0 :
− 0 − a 2 + C = 0
a 2 + C = 0 ⇒ C = − a 2
תשובה: g ( x ) = − x 2 − a 2 − a 2
סעיף ד (2)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: סקיצה:
g זוגית, מינימום
( 0 , 0 ) , אסימפטוטות
x = ± a ו־
y = − a 2
נכתוב את g כשבר אחד:
g ( x ) = a ( x 2 − a ) − 2 a − 2 ( x 2 − a ) = a ( x 2 − a ) − 2 x 2
אסימפטוטות: אנכיות x = ± a ; כאשר x → ± ∞ : g → − a 2 , ולכן אסימפטוטה אופקית y = − a 2 .
קיצון: g ′ = f מתאפסת ב־x = 0 , שלילית משמאל וחיובית מימין, ולכן ( 0 , 0 ) נקודת מינימום.
עלייה וירידה: g ′ = f ; f > 0 כאשר x > 0 , ולכן g עולה ב־0 < x < a וב־x > a , ויורדת ב־x < − a וב־− a < x < 0 .
בקטע האמצעי g ≥ 0 (g → + ∞ ליד ± a ); בקטעים החיצוניים g < − a 2 (g → − ∞ ליד ± a ). הפונקצייה זוגית.
תשובה: סקיצה: g זוגית, מינימום ( 0 , 0 ) , אסימפטוטות x = ± a ו־y = − a 2
סעיף ה (1)
תשובה סופית פתרון מלא
נכפול:
h ( x ) = ( x 2 − a ) 2 4 x ⋅ a ( x 2 − a ) − 2 x 2
h ( x ) = a ( x 2 − a ) 3 − 8 x 3
אנכיות: המכנה מתאפס ב־x = ± a , והמונה שם שונה מאפס: x = ± a .
אופקית: מעלת המונה (3) קטנה ממעלת המכנה (6), ולכן y = 0 .
תשובה: x = ± a , y = 0
סעיף ה (2)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: חיובית:
x < − a וגם
0 < x < a
h = f ⋅ g חיובית כאשר ל־f ול־g אותו סימן.
f ( x ) = ( x 2 − a ) 2 4 x : הסימן של f הוא הסימן של x .
g ( x ) = a ( x 2 − a ) − 2 x 2 : חיובית כאשר x 2 < a (x = 0 ), ושלילית כאשר x 2 > a .
x f g h x < − a − − + − a < x < 0 − + − 0 < x < a + + + x > a + − −
תשובה: חיובית: x < − a וגם 0 < x < a
🖨️ הדפסה / הורדה 🖨️ הדפסה עם פתרון מלא
✓ פתרתי בהצלחה ↺ צריך לחזור על זה
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: x = 1.5 R
נסמן ב־O את מרכז המעגל. A O = R ו־A C = x > R , ולכן C בין O ל־B ו־O C = x − R .
O D = R (רדיוס), ולפי פיתגורס במשולש O C D :
C D 2 = R 2 − ( x − R ) 2 = 2 R x − x 2
שטח המלבן A C D E :
נגזור:
S ′ ( x ) = 0 ⇒ x = 1.5 R
x S ′ ( x ) S ( x ) R < x < 1.5 R + ↗ 1.5 R 0 מקס' 1.5 R < x < 2 R − ↘
תשובה: x = 1.5 R
סעיף ב
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: 8 3 3 R 2 ≈ 0.65 R 2
D E ⊥ C D ו־D E ⊥ A E (מלבן), ולכן:
במשולש C D F הבסיס C D והגובה אליו D F .
במשולש A F E הבסיס A E = C D והגובה אליו F E .
S C D F + S A F E =
2 1 C D ⋅ D F + 2 1 C D ⋅ F E
= 2 1 C D ( D F + F E ) = 2 1 C D ⋅ D E
כלומר סכום השטחים הוא תמיד חצי משטח המלבן, והוא מקסימלי כאשר שטח המלבן מקסימלי – ב־x = 1.5 R :
S ma x = 2 1 ⋅ 1.5 R ⋅ 2 3 R = 8 3 3 R 2
תשובה: 8 3 3 R 2 ≈ 0.65 R 2
🖨️ הדפסה / הורדה 🖨️ הדפסה עם פתרון מלא
✓ פתרתי בהצלחה ↺ צריך לחזור על זה
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א (2)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: x = 4 , y = 0
אנכית: ב־x = 4 המכנה מתאפס והמונה 4 − 4 = − 2 = 0 . המכנה ריבוע – חיובי – ולכן f ( x ) → − ∞ משני צדי x = 4 . האסימפטוטה: x = 4 .
אופקית: כש־x → ∞ נחלק מונה ומכנה ב־x :
f ( x ) = ( 1 − x 2 ) 2 x 1 − x 4 → 1 0 = 0
האסימפטוטה: y = 0 – כאשר x → ∞ ; משמאל התחום מוגבל ב־x ≥ 0 .
תשובה: x = 4 , y = 0
סעיף א (3)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: ( 0 , − 1 ) , ( 16 , 0 )
ציר y : f ( 0 ) = ( 0 − 2 ) 2 0 − 4 = 4 − 4 = − 1 .
ציר x :
תשובה: ( 0 , − 1 ) , ( 16 , 0 )
סעיף א (4)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: מקסימום ( 36 , 8 1 ) ; מקסימום (קצה) ( 0 , − 1 )
נגזור לפי נגזרת המנה, עם ( x ) ′ = 2 x 1 :
המכנה של f ′ ( x ) הוא ( x − 2 ) 4 , והמונה:
נוציא גורם משותף 2 x x − 2 ונצמצם:
f ′ ( x ) = 2 x ( x − 2 ) 3 ( x − 2 ) − 2 ( x − 4 )
x f ′ ( x ) f ( x ) x = 0 קצה התחום 0 < x < 4 − יורדת 4 < x < 36 + עולה x = 36 0 מקסימום x > 36 − יורדת
ב־0 < x < 4 : x < 2 , המכנה שלילי והמונה חיובי.
f ( 36 ) = ( 6 − 2 ) 2 6 − 4 = 16 2 = 8 1
הפונקציה יורדת מימין ל־x = 0 , ולכן ( 0 , − 1 ) היא נקודת מקסימום (קצה).
תשובה: מקסימום ( 36 , 8 1 ) ; מקסימום (קצה) ( 0 , − 1 )
סעיף ב
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: ענף שמאלי: מ־( 0 , − 1 ) יורד אל − ∞ ליד x = 4 . ענף ימני: עולה מ־− ∞ דרך ( 16 , 0 ) עד המקסימום ( 36 , 8 1 ) , ויורד אל y = 0 .
מ־( 0 , − 1 ) הגרף יורד אל − ∞ ליד האסימפטוטה x = 4 ; מימינה הוא עולה מ־− ∞ , חותך את ציר x ב־( 16 , 0 ) , מגיע למקסימום ( 36 , 8 1 ) ויורד ומתקרב ל־y = 0 מלמעלה.
תשובה: ענף שמאלי: מ־( 0 , − 1 ) יורד אל − ∞ ליד x = 4 . ענף ימני: עולה מ־− ∞ דרך ( 16 , 0 ) עד המקסימום ( 36 , 8 1 ) , ויורד אל y = 0 .
סעיף ג
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: הוכחה:
g ′ ( x ) = ( x − 2 ) 2 2 ( x − 2 ) − x = ( x − 2 ) 2 x − 4 = f ( x )
נגזור את g ( x ) = x − 2 2 x לפי נגזרת המנה:
g ′ ( x ) = ( x − 2 ) 2 2 ( x − 2 ) − 2 x ⋅ 2 x 1
2 x 2 x = x – עבור x > 0 , ולכן:
g ′ ( x ) = ( x − 2 ) 2 2 x − 4 − x = ( x − 2 ) 2 x − 4
g ′ ( x ) = f ( x )
תשובה: הוכחה: g ′ ( x ) = ( x − 2 ) 2 2 ( x − 2 ) − x = ( x − 2 ) 2 x − 4 = f ( x )
סעיף ד
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: I – לא נכונה: לכל x בתחום g ′ ( x ) = f ( x ) ≤ 8 1 < 2 . II – נכונה: נקודת הפיתול היחידה היא ב־x = 36 .
טענה I. שיפוע המשיק לגרף g הוא g ′ ( x ) = f ( x ) . לפי סעיף א, הערך הגדול ביותר של f הוא המקסימום 8 1 : בקטע 0 ≤ x < 4 הערכים קטנים מ־− 1 , ובקטע x > 4 הם לכל היותר 8 1 . לכן f ( x ) = 2 לכל x , ואין משיק ששיפועו 2.
טענה II. בנקודת פיתול של g הנגזרת g ′ = f משנה כיוון עלייה/ירידה, כלומר יש ל־f נקודת קיצון פנימית. ל־f יש קיצון פנימי אחד בלבד, ב־x = 36 ; ב־x = 0 זו נקודת קצה, ו־x = 4 אינו בתחום. לכן ל־g נקודת פיתול אחת בלבד, ב־x = 36 .
תשובה: I – לא נכונה: לכל x בתחום g ′ ( x ) = f ( x ) ≤ 8 1 < 2 . II – נכונה: נקודת הפיתול היחידה היא ב־x = 36 .
סעיף ה
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: 18 35 = 1 18 17 ≈ 1.944
לפי סעיף ג, f ( x ) = g ′ ( x ) . לכן g ( x ) ⋅ f ( x ) = g ( x ) ⋅ g ′ ( x ) , ופונקציה קדומה שלה היא 2 1 g 2 ( x ) (נגזרת לפי כלל השרשרת).
∫ 0.25 1 g ( x ) f ( x ) d x = [ 2 1 g 2 ( x ) ] 0.25 1
g ( 1 ) = 1 − 2 2 = − 2
g ( 0.25 ) = 0.5 − 2 0.5 = − 3 1
= 2 1 ( 4 − 9 1 ) = 2 1 ⋅ 9 35 = 18 35
= 1 18 17 ≈ 1.944
תשובה: 18 35 = 1 18 17 ≈ 1.944
🖨️ הדפסה / הורדה 🖨️ הדפסה עם פתרון מלא
✓ פתרתי בהצלחה ↺ צריך לחזור על זה
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: S A = t ( k − t − 1 )
אורך גינה B = שטח חלקי רוחב:
2 2 t + 2 = t + 1
האורך הכולל הוא k , ולכן אורך גינה A :
k − ( t + 1 ) = k − t − 1
S A = t ( k − t − 1 )
תשובה: S A = t ( k − t − 1 )
סעיף ב
תשובה סופית פתרון מלא
התחום: t > 0 וגם k − t − 1 > 0 , כלומר 0 < t < k − 1 .
R ( t ) = S A S B = t ( k − 1 − t ) 2 t + 2
= ( k − 1 ) t − t 2 2 t + 2
נגזור לפי נגזרת המנה. המונה של R ′ ( t ) :
2 [ ( k − 1 ) t − t 2 ]
− ( 2 t + 2 ) ( k − 1 − 2 t )
נפתח סוגריים:
= 2 ( k − 1 ) t − 2 t 2 − 2 ( k − 1 ) t + 4 t 2
− 2 ( k − 1 ) + 4 t
= 2 t 2 + 4 t − 2 ( k − 1 )
R ′ ( t ) = t 2 ( k − 1 − t ) 2 2 ( t 2 + 2 t + 1 − k )
R ′ ( t ) = 0 ⇒ ( t + 1 ) 2 = k
הפתרון t = − k − 1 שלילי ונפסל.
t R ′ ( t ) R ( t ) 0 < t < k − 1 − יורדת t = k − 1 0 מינימום k − 1 < t < k − 1 + עולה
המכנה חיובי, ולכן סימן R ′ ( t ) הוא סימן הביטוי ( t + 1 ) 2 − k .
תשובה: t = k − 1
סעיף ג
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: t = k − 1 , כמו בסעיף ב
היחס S B S A הוא ההופכי של S A S B , ושניהם חיוביים. כשמספר חיובי קטן ביותר – ההופכי שלו גדול ביותר.
לכן S B S A מקסימלי בדיוק כאשר S A S B מינימלי, כלומר לפי סעיף ב:
תשובה: t = k − 1 , כמו בסעיף ב
🖨️ הדפסה / הורדה 🖨️ הדפסה עם פתרון מלא
✓ פתרתי בהצלחה ↺ צריך לחזור על זה
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א (1)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: x = 4
המכנה מתאפס כאשר x = 4 , ולכן תחום ההגדרה:
x = 4
תשובה: x = 4
סעיף א (2)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: x = 4 y = 1
אסימפטוטה אנכית: ב־x = 4 המכנה מתאפס, והמונה שם הוא 16 − a 2 . נתון 0 < a < 4 , ולכן 16 − a 2 = 0 :
x = 4
אסימפטוטה אופקית: המונה והמכנה ממעלה 2, והמקדמים של x 2 בשניהם הם 1:
y = 1 1 = 1
תשובה: x = 4 y = 1
סעיף א (3)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: ( a , 0 ) ( − a , 0 ) ( 0 , − 16 a 2 )
עם ציר ה־x : נציב y = 0 :
x 2 − a 2 = 0 ⇒ x = ± a
שתי הנקודות בתחום, כי a = 4 . הנקודות: ( a , 0 ) ו־( − a , 0 ) .
עם ציר ה־y : נציב x = 0 :
f ( 0 ) = 16 − a 2
הנקודה: ( 0 , − 16 a 2 ) .
תשובה: ( a , 0 ) ( − a , 0 ) ( 0 , − 16 a 2 )
סעיף א (4)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: x = 4 a 2 – מינימום
נגזור לפי נגזרת המנה:
המונה:
2 x ( x − 4 ) 2 − ( x 2 − a 2 ) ⋅ 2 ( x − 4 )
והמכנה ( x − 4 ) 4 .
נצמצם את המונה והמכנה בגורם x − 4 :
f ′ ( x ) = ( x − 4 ) 3 2 x ( x − 4 ) − 2 ( x 2 − a 2 )
f ′ ( x ) = ( x − 4 ) 3 2 a 2 − 8 x
f ′ ( x ) = 0 ⇒ x = 4 a 2
נתון 0 < a < 4 , ולכן:
0 < 4 a 2 < 4
המונה חיובי משמאל ל־4 a 2 ושלילי מימין לו. המכנה שלילי משמאל ל־4 וחיובי מימין לו. טבלת סימנים:
x f ′ ( x ) f ( x )
x < 4 a 2 − יורדת
x = 4 a 2 0 מינימום
4 a 2 < x < 4 + עולה
x > 4 − יורדת
בנקודה x = 4 a 2 יש מינימום.
תשובה: x = 4 a 2 – מינימום
סעיף א (5)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: שני ענפים.
אסימפטוטות:
x = 4 ,
y = 1 .
מינימום בין 0 ל־
a .
נאסוף את הנתונים מתת־סעיפים 1–4:
אסימפטוטות: x = 4 ו־y = 1 .
חיתוך עם הצירים: ( − a , 0 ) , ( a , 0 ) ו־( 0 , − 16 a 2 ) .
מינימום בנקודה שבה x = 4 a 2 , בין 0 ל־a .
משמאל לאסימפטוטה: יורדת עד המינימום ואז עולה לכיוון + ∞ .
מימין לאסימפטוטה: יורדת מ־+ ∞ לכיוון y = 1 .
הסקיצה איכותית: היא נבנתה רק מהנתונים שמצאנו בתת־סעיפים 1–4, התקפים לכל 0 < a < 4 , בלי להציב ערך מספרי במקום הפרמטר a .
תשובה: שני ענפים. אסימפטוטות: x = 4 , y = 1 . מינימום בין 0 ל־a .
סעיף ב (1)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: הוכחה: g ( x ) − f ( x ) = ( x − 4 ) 2 a 2 > 0
נחשב את ההפרש בין הפונקציות בתחום ההגדרה המשותף x = 4 :
g ( x ) − f ( x ) = ( x − 4 ) 2 x 2 − ( x 2 − a 2 )
= ( x − 4 ) 2 a 2
המונה חיובי, כי a = 0 . המכנה חיובי, כי x = 4 . לכן:
g ( x ) − f ( x ) > 0
לכל x בתחום, כלומר גרף g נמצא כולו מעל גרף f .
תשובה: הוכחה: g ( x ) − f ( x ) = ( x − 4 ) 2 a 2 > 0
סעיף ב (2)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: S = 12 a 2
לפי ב (1), בתחום 0 ≤ x ≤ 1 גרף g מעל גרף f , ולכן:
S = ∫ 0 1 ( g ( x ) − f ( x ) ) d x
= ∫ 0 1 ( x − 4 ) 2 a 2 d x
פונקציה קדומה:
∫ ( x − 4 ) 2 d x = − x − 4 1
S = a 2 [ − x − 4 1 ] 0 1
= a 2 ( − − 3 1 − ( − − 4 1 ) )
= a 2 ( 3 1 − 4 1 ) = 12 a 2
תשובה: S = 12 a 2
🖨️ הדפסה / הורדה 🖨️ הדפסה עם פתרון מלא
✓ פתרתי בהצלחה ↺ צריך לחזור על זה
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א (1)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: x < − 1 או x > 0
הביטוי שבתוך השורש נמצא במכנה, ולכן הוא חייב להיות חיובי:
x 2 + x > 0 ⇒ x ( x + 1 ) > 0
זו פרבולה "מחייכת" שאפסיה − 1 ו־0 , והיא חיובית מחוץ לקטע שביניהם:
x < − 1 או x > 0
תשובה: x < − 1 או x > 0
סעיף א (2)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: לא. הנקודה היחידה האפשרית היא x = 0 , והיא אינה בתחום ההגדרה.
חיתוך עם ציר ה־y : צריך x = 0 , אבל x = 0 אינו בתחום ההגדרה – אין חיתוך.
חיתוך עם ציר ה־x : צריך f ( x ) = 0 , כלומר המונה 2 x = 0 , ושוב x = 0 – לא בתחום. אין חיתוך.
הגרף אינו חותך את הצירים.
תשובה: לא. הנקודה היחידה האפשרית היא x = 0 , והיא אינה בתחום ההגדרה.
סעיף א (3)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: x = − 1 y = 2 y = − 2
אסימפטוטה אנכית: נבדוק מה קורה ליד x = − 1 , משמאל:
לכן הישר x = − 1 הוא אסימפטוטה אנכית.
ליד x = 0 , מימין, גם המונה וגם המכנה שואפים ל־0. עבור x > 0 אפשר לצמצם:
x → 0 + : f ( x ) → 0
לכן x = 0 אינו אסימפטוטה: הגרף מתקרב לנקודה ( 0 , 0 ) , שאינה שייכת לו.
אסימפטוטות אופקיות: נוציא ∣ x ∣ מהשורש:
כאשר x → + ∞ , ∣ x ∣ = x :
כאשר x → − ∞ , ∣ x ∣ = − x :
האסימפטוטות: x = − 1 , ו־y = 2 מימין, ו־y = − 2 משמאל.
תשובה: x = − 1 y = 2 y = − 2
סעיף א (4)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: עולה: x > 0 יורדת: x < − 1
נגזור לפי נגזרת המנה:
f ′ ( x ) = x 2 + x 2 x 2 + x − 2 x ⋅ 2 x 2 + x 2 x + 1
נכפיל מונה ומכנה ב־x 2 + x :
f ′ ( x ) = ( x 2 + x ) x 2 + x 2 ( x 2 + x ) − x ( 2 x + 1 )
המכנה חיובי בכל תחום ההגדרה, ולכן סימן f ′ ( x ) הוא סימן x :
x f ′ ( x ) f ( x )
x < − 1 − יורדת
x > 0 + עולה
עולה ב־x > 0 , יורדת ב־x < − 1 . אין נקודות קיצון.
תשובה: עולה: x > 0 יורדת: x < − 1
סעיף ב
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: ענף שמאלי: יורד מ־
y = − 2 אל
x = − 1 .
ענף ימני: עולה מ־
( 0 , 0 ) , לא כולל, אל
y = 2 .
נאסוף את הנתונים מסעיף א:
הענף השמאלי, בתחום x < − 1 , יורד מהאסימפטוטה y = − 2 אל − ∞ ליד x = − 1 .
הענף הימני, בתחום x > 0 , עולה מהנקודה הריקה ( 0 , 0 ) ומתקרב ל־y = 2 .
אין חיתוך עם הצירים ואין קיצון.
תשובה: ענף שמאלי: יורד מ־y = − 2 אל x = − 1 . ענף ימני: עולה מ־( 0 , 0 ) , לא כולל, אל y = 2 .
סעיף ג
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: גרף I.f קעורה כלפי מטה בשני הענפים, ולכן f ′′ ( x ) < 0 .
נקרא מהסקיצה את הקעירות של f (נתון שאין נקודות פיתול):
ב־x < − 1 הגרף יורד ונעשה תלול יותר ויותר – הנגזרת f ′ יורדת, ולכן f קעורה כלפי מטה ו־f ′′ ( x ) < 0 .
ב־x > 0 הגרף עולה ונעשה שטוח יותר ויותר – הנגזרת f ′ יורדת, ולכן f קעורה כלפי מטה ו־f ′′ ( x ) < 0 .
כאשר x → ± ∞ הגרף של f מתקרב לאסימפטוטה אופקית, ולכן f ′′ ( x ) → 0 .
הגרף המתאים הוא גרף שבו f ′′ ( x ) שלילית בשני הענפים (מתחת לציר ה־x ) ושואפת ל־0 באינסוף – גרף I .
תשובה: גרף I.f קעורה כלפי מטה בשני הענפים, ולכן f ′′ ( x ) < 0 .
סעיף ד
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: S = 4 2 − 18 6 ≈ 0.217
בתחום 1 ≤ x ≤ 2 גרף I נמצא מתחת לציר, כלומר f ′′ ( x ) < 0 . לכן:
S = − ∫ 1 2 f ′′ ( x ) d x = − [ f ′ ( x ) ] 1 2
S = f ′ ( 1 ) − f ′ ( 2 )
לפי הנגזרת מסעיף א (4):
תשובה: S = 4 2 − 18 6 ≈ 0.217
🖨️ הדפסה / הורדה 🖨️ הדפסה עם פתרון מלא
✓ פתרתי בהצלחה ↺ צריך לחזור על זה
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א (1)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: x ≤ − 2 או x ≥ 2
f ( x ) = x + x 2 − 4 . הביטוי שבתוך השורש חייב להיות אי־שלילי:
x 2 − 4 ≥ 0 ⇒ x 2 ≥ 4
x ≤ − 2 או x ≥ 2
תשובה: x ≤ − 2 או x ≥ 2
סעיף א (2)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: אין נקודות חיתוך עם ציר ה־x .
נפתור f ( x ) = 0 :
צריך − x ≥ 0 , כלומר x ≤ 0 . נעלה בריבוע:
x 2 − 4 = x 2 ⇒ − 4 = 0
אין פתרון, ולכן לגרף אין נקודות חיתוך עם ציר ה־x .
תשובה: אין נקודות חיתוך עם ציר ה־x .
סעיף א (3)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: הפונקציה יורדת בתחום x ≤ − 2 ועולה בתחום x ≥ 2 .
נגזור:
בתחום x > 2 : שני המחוברים חיוביים, ולכן f ′ ( x ) > 0 והפונקציה עולה.
בתחום x < − 2 : השורש קטן מהערך המוחלט של x :
ומכיוון ש־x שלילי:
כלומר f ′ ( x ) < 0 והפונקציה יורדת.
הנגזרת לא מתאפסת אף פעם. בקצוות התחום:
f ( − 2 ) = − 2 , f ( 2 ) = 2
תשובה: הפונקציה יורדת בתחום x ≤ − 2 ועולה בתחום x ≥ 2 .
סעיף א (4)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: קעורה כלפי מטה ( ∩ ) בתחום x < − 2 ובתחום x > 2 ; אין תחומי קעירות כלפי מעלה.
נגזור שוב:
f ′′ ( x ) = x 2 − 4 x 2 − 4 − x ⋅ x 2 − 4 x
המכנה חיובי בכל תחום ההגדרה, פרט לקצוות שבהם f ′′ לא מוגדרת. לכן f ′′ ( x ) < 0 .
הפונקציה קעורה כלפי מטה בשני התחומים, ואין תחומי קעירות כלפי מעלה.
תשובה: קעורה כלפי מטה ( ∩ ) בתחום x < − 2 ובתחום x > 2 ; אין תחומי קעירות כלפי מעלה.
סעיף ב
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: סקיצה: הענף השמאלי יורד מהאסימפטוטה y = 0 עד הנקודה ( − 2 , − 2 ) ; הענף הימני עולה מהנקודה ( 2 , 2 ) לאין־סוף; הגרף קעור כלפי מטה.
נשלים את התמונה בהתנהגות באין־סוף:
כאשר x → ∞ : שני המחוברים גדלים, ולכן f ( x ) → ∞ .
כאשר x → − ∞ נכפול ונחלק בצמוד:
f ( x ) = x − x 2 − 4 x 2 − ( x 2 − 4 ) = x − x 2 − 4 4
המכנה שואף למינוס אינסוף, ולכן f ( x ) → 0 − : האסימפטוטה האופקית משמאל היא y = 0 .
סיכום: משמאל הגרף יורד מתחת לציר ה־x , מ־y = 0 אל נקודת הקצה ( − 2 , − 2 ) ; מימין הגרף עולה מנקודת הקצה ( 2 , 2 ) אל אינסוף. שני הענפים קעורים כלפי מטה.
תשובה: סקיצה: הענף השמאלי יורד מהאסימפטוטה y = 0 עד הנקודה ( − 2 , − 2 ) ; הענף הימני עולה מהנקודה ( 2 , 2 ) לאין־סוף; הגרף קעור כלפי מטה.
סעיף ג
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: סקיצה: h היא שיקוף של גרף f ביחס לראשית (בקו מקווקו).
הגרף של h ( x ) = − f ( − x ) מתקבל מהגרף של f בשני שיקופים: f ( − x ) הוא שיקוף ביחס לציר ה־y , והמינוס שלפניו משקף ביחס לציר ה־x . יחד – שיקוף ביחס לראשית הצירים.
בפועל: h ( x ) = x − x 2 − 4 . הנקודה ( 2 , 2 ) עוברת ל־( − 2 , − 2 ) ולהפך; הענף הימני של h יורד מ־( 2 , 2 ) אל האסימפטוטה y = 0 , והענף השמאלי יורד מ־( − 2 , − 2 ) למינוס אינסוף.
תשובה: סקיצה: h היא שיקוף של גרף f ביחס לראשית (בקו מקווקו).
סעיף ד
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: מהקטן לגדול: III, I, II.
נחשב את ההפרש בין הפונקציות:
f ( x ) − h ( x )
זו פונקציה זוגית וחיובית, ולכן כל שלושת האינטגרלים חיוביים. בגלל הזוגיות, הגרף סימטרי ביחס לציר ה־y , ולכן:
כלומר שלושת הביטויים הם שטחים מתחת לגרף של 2 x 2 − 4 על שלושה קטעים ברוחב 1:
ביטוי III: הקטע [ a − 2 , a − 1 ] ביטוי I: הקטע [ a , a + 1 ] ביטוי II: הקטע [ a + 1 , a + 2 ]
מכיוון ש־a > 4 , כל הקטעים נמצאים בתחום x > 2 , ושם הפונקציה 2 x 2 − 4 עולה. לכן ככל שהקטע ימני יותר, השטח גדול יותר:
III < I < II
בדיקה מספרית עבור a = 5 :
III ≈ 5.73 , I ≈ 10.24 , II ≈ 12.37
תשובה: מהקטן לגדול: III, I, II.
🖨️ הדפסה / הורדה 🖨️ הדפסה עם פתרון מלא
✓ פתרתי בהצלחה ↺ צריך לחזור על זה
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: y = − 2 x + 2 p + 1
הקטע D E מקביל לציר ה־y , ולכן המשולש O E D ישר זווית ב־E , עם ניצבים O E = p ו־D E :
S O E D = 2 p ⋅ D E = 2 p
D E = 1
לכן D ( p , 1 ) . הישר A B עובר דרך D ושיפועו − 2 :
y − 1 = − 2 ( x − p )
y = − 2 x + 2 p + 1
תשובה: y = − 2 x + 2 p + 1
סעיף ב
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: p = 2 1
הנקודה A על ציר ה־y , ולכן נציב x = 0 :
A ( 0 , 2 p + 1 )
הנקודה B על ציר ה־x , ולכן נציב y = 0 :
0 = − 2 x + 2 p + 1 ⇒ x = 2 2 p + 1
המשולש A B O ישר זווית בראשית, ולכן שטחו:
S A B O = 2 O B ⋅ O A = 2 2 2 p + 1 ⋅ ( 2 p + 1 )
= 4 ( 2 p + 1 ) 2
היחס בין השטחים:
k ( p ) = S A B O S O E D = 4 ( 2 p + 1 ) 2 2 p = ( 2 p + 1 ) 2 2 p
נגזור לפי p , כאשר p > 0 :
k ′ ( p ) = ( 2 p + 1 ) 4 2 ( 2 p + 1 ) 2 − 2 p ⋅ 2 ( 2 p + 1 ) ⋅ 2
= ( 2 p + 1 ) 3 2 ( 2 p + 1 ) − 8 p = ( 2 p + 1 ) 3 2 ( 1 − 2 p )
k ′ ( p ) = 0 עבור p = 2 1 .
p 0 < p < 2 1 2 1 p > 2 1 k ′ ( p ) + 0 − k ( p ) ↗ מקס' ↘
לכן היחס מקסימלי עבור p = 2 1 . היחס המקסימלי הוא k ( 2 1 ) = 4 1 .
תשובה: p = 2 1
🖨️ הדפסה / הורדה 🖨️ הדפסה עם פתרון מלא
✓ פתרתי בהצלחה ↺ צריך לחזור על זה
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א (1)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: x = 0 ; אין אסימפטוטה אופקית
אסימפטוטה אנכית: המכנה מתאפס ב־x = 0 , והמונה שם שווה ל־2 a = 0 . לכן:
x = 0
אסימפטוטה אופקית: נכתוב
f ( x ) = x 2 a − x
כאשר x → ∞ מתקיים x 2 a → 0 ו־− x → − ∞ , ולכן f ( x ) → − ∞ ; כאשר x → − ∞ , f ( x ) → ∞ . הפונקציה לא שואפת למספר — אין אסימפטוטה אופקית.
תשובה: x = 0 ; אין אסימפטוטה אופקית
סעיף א (2)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: f ( − x ) = − f ( x ) , ולכן f אי־זוגית.
תחום ההגדרה x = 0 סימטרי ביחס ל־0.
f ( − x ) = − x 2 a − ( − x ) 2 = − x 2 a − x 2
= − x 2 a − x 2 = − f ( x )
לכן הפונקציה אי־זוגית.
תשובה: f ( − x ) = − f ( x ) , ולכן f אי־זוגית.
סעיף א (3)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: ( 2 a , 0 ) ,
( − 2 a , 0 ) ; אין חיתוך עם ציר ה־
y
ציר ה־y : x = 0 אינו בתחום ההגדרה — אין נקודת חיתוך.
ציר ה־x :
x 2 a − x 2 = 0 ⇒ x 2 = 2 a
הנקודות:
תשובה: ( 2 a , 0 ) , ( − 2 a , 0 ) ; אין חיתוך עם ציר ה־y
סעיף א (4)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: ירידה: x < 0 וגם x > 0 אין תחומי עלייה
f ( x ) = x 2 a − x
f ′ ( x ) = − x 2 2 a − 1
a > 0 ו־x 2 > 0 , ולכן − x 2 2 a < 0 ו־f ′ ( x ) < 0 לכל x בתחום.
תחומי ירידה: x < 0 , x > 0 .
תחומי עלייה: אין.
תשובה: ירידה: x < 0 וגם x > 0 אין תחומי עלייה
סעיף א (5)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: קעורה כלפי מעלה: x > 0 קעורה כלפי מטה: x < 0
f ′′ ( x ) = ( − 2 a x − 2 − 1 ) ′ = x 3 4 a
a > 0 , ולכן הסימן של f ′′ הוא הסימן של x 3 , כלומר של x :
x > 0 : f ′′ ( x ) > 0 — קעורה כלפי מעלה ∪ .
x < 0 : f ′′ ( x ) < 0 — קעורה כלפי מטה ∩ .
אין נקודת פיתול, כי x = 0 אינו בתחום.
תשובה: קעורה כלפי מעלה: x > 0 קעורה כלפי מטה: x < 0
סעיף ב
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: שני ענפים יורדים, אסימפטוטה
x = 0 , חיתוך ב־
( ± 2 a , 0 ) ; הענף הימני
∪ והשמאלי
∩ , סימטריים ביחס לראשית
לפי סעיף א:
אסימפטוטה אנכית x = 0 ; הפונקציה אי־זוגית — הגרף סימטרי ביחס לראשית.
הפונקציה יורדת בכל אחד מהענפים.
ענף ימני: כאשר x → 0 + , f ( x ) → + ∞ . הוא יורד, חותך את ציר ה־x ב־( 2 a , 0 ) ויורד ל־− ∞ . קעור כלפי מעלה.
ענף שמאלי: מתקבל מהסימטריה — יורד מ־+ ∞ דרך ( − 2 a , 0 ) ל־− ∞ ליד x = 0 − . קעור כלפי מטה.
תשובה: שני ענפים יורדים, אסימפטוטה x = 0 , חיתוך ב־( ± 2 a , 0 ) ; הענף הימני ∪ והשמאלי ∩ , סימטריים ביחס לראשית
סעיף ג
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: גרף זוגי מעל
y = − b , עם מינימום ב־
( ± 2 a , − b ) ואסימפטוטה
x = 0
הגרף של ∣ f ( x ) ∣ : החלקים של f שמתחת לציר ה־x משתקפים מעליו, והחלקים שמעליו נשארים. מתקבל גרף שכולו מעל ציר ה־x או עליו, ונוגע בציר ב־( ± 2 a , 0 ) — אלה נקודות מינימום (חדות). ∣ f ∣ פונקציה זוגית, כי f אי־זוגית.
הגרף של g ( x ) = ∣ f ( x ) ∣ − b : הזזה של b יחידות כלפי מטה:
נקודות מינימום: ( 2 a , − b ) ו־( − 2 a , − b ) .
אסימפטוטה אנכית x = 0 , ושם g ( x ) → + ∞ משני הצדדים.
כאשר x → ± ∞ , g ( x ) → + ∞ .
תשובה: גרף זוגי מעל y = − b , עם מינימום ב־( ± 2 a , − b ) ואסימפטוטה x = 0
סעיף ד
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: a = 2 , b = 3
לפי סעיף ג, נקודות הקיצון של g הן ( ± 2 a , − b ) . הנקודה ( 2 , − 3 ) היא אחת מהן, עם x > 0 :
− b = − 3 ⇒ b = 3
תשובה: a = 2 , b = 3
סעיף ה
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: נקודת מינימום, ב־x = 4 .
לפי המשפט היסודי, s ′ ( x ) = g ( x ) . עבור a = 2 , b = 3 ובתחום x > 1 :
s ′ ( x ) = 0 : x 4 − x = 3 .
x 4 − x = 3 : x 2 + 3 x − 4 = 0 , כלומר x = 1 או x = − 4 — לא בתחום x > 1 .
x 4 − x = − 3 : x 2 − 3 x − 4 = 0 , כלומר x = 4 או x = − 1 — מתאים רק x = 4 .
סימן s ′ :
s ′ ( 2 ) = ∣2 − 2∣ − 3 = − 3 < 0
s ′ ( 5 ) = ∣0.8 − 5∣ − 3 = 1.2 > 0
x s ′ ( x ) s ( x ) 1 < x < 4 − יורדת x = 4 0 מינ׳ x > 4 + עולה
ל־s ( x ) יש נקודת מינימום ב־x = 4 .
תשובה: נקודת מינימום, ב־x = 4 .
🖨️ הדפסה / הורדה 🖨️ הדפסה עם פתרון מלא
✓ פתרתי בהצלחה ↺ צריך לחזור על זה
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א (1)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: עלייה: x < 0 ירידה: 0 < x ≤ a
לפי גרף הנגזרת:
עבור x < 0 הגרף של f ′ מעל ציר ה־x : f ′ ( x ) > 0 .
עבור 0 < x < a הגרף של f ′ מתחת לציר ה־x : f ′ ( x ) < 0 .
תחום עלייה: x < 0 .
תחום ירידה: 0 < x ≤ a , כי הפונקציה f מוגדרת גם ב־x = a .
תשובה: עלייה: x < 0 ירידה: 0 < x ≤ a
סעיף א (2)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: נקודת פיתול אחת.
בנקודת פיתול של f הנגזרת f ′ עוברת מעלייה לירידה או להפך, כלומר ל־f ′ יש שם נקודת קיצון.
בתחום x < 0 הנגזרת f ′ עולה, לפי הנתון — אין לה קיצון, ולכן אין שם נקודת פיתול.
בתחום 0 < x < a הגרף של f ′ עולה ואחר כך יורד — יש לו נקודת מקסימום אחת. שם f עוברת מקעירות כלפי מעלה לקעירות כלפי מטה.
לכן ל־f יש נקודת פיתול אחת , בתחום 0 < x < a .
תשובה: נקודת פיתול אחת.
סעיף ב
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: ענף שמאלי: עולה מהאסימפטוטה
y = 0 ל־
+ ∞ ליד
x = 0 ענף ימני: יורד מ־
+ ∞ עד
( a , 0 ) , עם נקודת פיתול אחת
נאסוף את הנתונים:
x < 0 : f עולה וקעורה כלפי מעלה, כי f ′ עולה. y = 0 אסימפטוטה, ולכן כאשר x → − ∞ הגרף מתקרב ל־0 מלמעלה, ועולה ל־+ ∞ ליד האסימפטוטה x = 0 .
0 < x ≤ a : f יורדת עד f ( a ) = 0 . היא יורדת ומגיעה ל־0, ולכן ליד x = 0 + היא שואפת ל־+ ∞ . בתחילה היא קעורה כלפי מעלה, ואחרי נקודת הפיתול — כלפי מטה.
תשובה: ענף שמאלי: עולה מהאסימפטוטה y = 0 ל־+ ∞ ליד x = 0 ענף ימני: יורד מ־+ ∞ עד ( a , 0 ) , עם נקודת פיתול אחת
סעיף ג
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: ביטוי I:
f ( x ) = x 2 a − x
תחום ההגדרה של f הוא x ≤ a , x = 0 . בביטויים II ו־IV מופיע x − a , שמוגדר רק עבור x ≥ a — הם לא מתאימים.
סימן: לפי סעיף ב, f ( x ) > 0 עבור x < 0 , כי הפונקציה עולה מ־0.
ביטוי III, x a − x : עבור x < 0 המכנה שלילי, ולכן הביטוי שלילי — לא מתאים.
ביטוי I, x 2 a − x : חיובי לכל x < a , x = 0 , ו־f ( a ) = 0 — מתאים.
לכן f מיוצגת על ידי ביטוי I .
תשובה: ביטוי I: f ( x ) = x 2 a − x
סעיף ד
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: a = 2
נגזרת (כלל המנה):
f ′ ( x ) = x 4 − 2 a − x 1 ⋅ x 2 − a − x ⋅ 2 x
נכפול מונה ומכנה ב־2 a − x ונצמצם ב־x :
f ′ ( x ) = 2 x 4 a − x − x 2 − 4 x ( a − x )
נציב x = − 2 :
נעלה בריבוע:
36 + 48 a + 16 a 2 = 49 a + 98
16 a 2 − a − 62 = 0
a > 0 , ולכן a = 2 . בדיקה: 6 + 8 = 14 = 7 4 ✓.
תשובה: a = 2
סעיף ה
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: 24 5
עבור a = 2 :
( f ( x ) ) 2 = x 4 2 − x
הפונקציה ( f ( x ) ) 2 מתאפסת ב־x = 2 וחיובית עבור x < 2 . השטח המוגבל על ידי הגרף, ציר ה־x והישר x = 1 נמצא בין x = 1 ל־x = 2 :
S = ∫ 1 2 x 4 2 − x d x
= ∫ 1 2 ( 2 x − 4 − x − 3 ) d x
= [ − 3 x 3 2 + 2 x 2 1 ] 1 2
= ( − 24 2 + 8 1 ) − ( − 3 2 + 2 1 )
= 24 1 + 6 1 = 24 5
תשובה: 24 5
🖨️ הדפסה / הורדה 🖨️ הדפסה עם פתרון מלא
✓ פתרתי בהצלחה ↺ צריך לחזור על זה
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: ( 0 , 0 ) ו־( − 1 , 0 )
ציר ה־x : נפתור f ( x ) = 0 :
x n ( x + 1 ) 2 = 0
x = 0 , x = − 1
ציר ה־y : f ( 0 ) = 0 — זו אותה נקודה, הראשית.
תשובה: ( 0 , 0 ) ו־( − 1 , 0 )
סעיף ב
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: כאשר n זוגי: חיובית לכל x פרט ל־0 ול־− 1 אין תחום שלילי כאשר n אי־זוגי: חיובית: x > 0 שלילית: x < 0 , x = − 1
הגורם ( x + 1 ) 2 חיובי לכל x שונה מ־− 1 , ולכן הסימן של f נקבע לפי x n .
כאשר n זוגי: החזקה x n חיובית לכל x שונה מ־0. לכן f חיובית בכל מקום פרט לנקודות x = − 1 ו־x = 0 , ואין תחום שלילי.
כאשר n אי־זוגי: הסימן של x n כסימן של x . לכן f חיובית מימין לראשית, ושלילית משמאל לה (פרט לנקודה x = − 1 ).
תשובה: כאשר n זוגי: חיובית לכל x פרט ל־0 ול־− 1 אין תחום שלילי כאשר n אי־זוגי: חיובית: x > 0 שלילית: x < 0 , x = − 1
סעיף ג
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: כאשר n זוגי: מינימום: x = − 1 , x = 0 מקסימום: x = − n + 2 n כאשר n אי־זוגי: מקסימום: x = − 1 מינימום: x = − n + 2 n
נגזור לפי כלל המכפלה:
f ′ ( x ) = n x n − 1 ( x + 1 ) 2 + x n ⋅ 2 ( x + 1 )
= x n − 1 ( x + 1 ) [ n ( x + 1 ) + 2 x ]
= x n − 1 ( x + 1 ) [ ( n + 2 ) x + n ]
הנגזרת מתאפסת ב־x = 0 , ב־x = − 1 , וב:
x = − n + 2 n
(נקודה זו בין − 1 ל־0 .)
כאשר n זוגי: החזקה n − 1 אי־זוגית, ולכן הסימן של x n − 1 כסימן של x .
תחום f ′ f x < − 1 − יורדת x = − 1 0 מינימום − 1 < x < − n + 2 n + עולה x = − n + 2 n 0 מקסימום − n + 2 n < x < 0 − יורדת x = 0 0 מינימום x > 0 + עולה
כאשר n אי־זוגי: החזקה n − 1 זוגית, ולכן x n − 1 אינו שלילי ואינו מחליף סימן ב־0.
תחום f ′ f x < − 1 + עולה x = − 1 0 מקסימום − 1 < x < − n + 2 n − יורדת x = − n + 2 n 0 מינימום − n + 2 n < x < 0 + עולה x = 0 0 אין קיצון x > 0 + עולה
תשובה: כאשר n זוגי: מינימום: x = − 1 , x = 0 מקסימום: x = − n + 2 n כאשר n אי־זוגי: מקסימום: x = − 1 מינימום: x = − n + 2 n
סעיף ד
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: כאשר n זוגי: גרף III כאשר n אי־זוגי: גרף II
כאשר n זוגי: לפי סעיפים ב ו־ג, הגרף לא יורד מתחת לציר ה־x , ויש לו שני מינימומים (ב־− 1 וב־0 ) ומקסימום ביניהם — גרף III.
כאשר n אי־זוגי: הגרף שלילי משמאל לראשית וחיובי מימינה. יש לו מקסימום ב־x = − 1 (נוגע בציר), מינימום ביניהם, ובראשית שיפוע אפס בלי קיצון — גרף II.
(בגרף I הגרף חוצה את הציר בראשית בשיפוע שאינו אפס. זה קורה רק כאשר n = 1 , וזה לא אפשרי כאן.)
תשובה: כאשר n זוגי: גרף III כאשר n אי־זוגי: גרף II
סעיף ה
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: a T
הגרף של g ( x ) = a ⋅ f ( x − 2 ) מתקבל מהגרף של f בהזזה של 2 ימינה ובמתיחה פי a בכיוון ציר ה־y .
הזזה אינה משנה שטח, ומתיחה פי a מכפילה כל שטח ב־a . לכן אם S הוא השטח בין הגרף של f לציר ה־x :
T = a ⋅ S ⇒ S = a T
תשובה: a T
🖨️ הדפסה / הורדה 🖨️ הדפסה עם פתרון מלא
✓ פתרתי בהצלחה ↺ צריך לחזור על זה
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: g ( x )
נבדוק כל פונקציה.
הפונקציה g : נפרק את המונה x 2 − 1 = ( x − 1 ) ( x + 1 ) . עבור x = − 1 :
g ( x ) = x + 2 x − 1
ב־x = − 1 אין אסימפטוטה (רק „חור”). יש אסימפטוטה אנכית אחת, x = − 2 , ואסימפטוטה אופקית y = 1 ✓.
הפונקציה h : עבור x = 0 :
h ( x ) = x + 2 x 2
מעלת המונה גדולה ממעלת המכנה — אין אסימפטוטה אופקית ✗.
הפונקציה k : המכנה x 2 ( x + 2 ) מתאפס ב־x = 0 וב־x = − 2 , והמונה x 3 − 1 לא מתאפס שם — שתי אסימפטוטות אנכיות ✗.
תשובה: g ( x )
סעיף ב (1)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: אנכית: x = − 2 אופקית: y = 1
לפי סעיף א, g ( x ) = x + 2 x − 1 עבור x = − 1 :
אנכית: המכנה מתאפס ב־x = − 2 . אופקית: המעלות שוות, ויחס המקדמים המובילים הוא 1 1 = 1 .
תשובה: אנכית: x = − 2 אופקית: y = 1
סעיף ב (2)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: ( 1 , 0 ) ו־( 0 , − 2 1 )
ציר ה־x :
x − 1 = 0 ⇒ x = 1
ציר ה־y :
g ( 0 ) = 0 + 2 0 − 1 = − 2 1
תשובה: ( 1 , 0 ) ו־( 0 , − 2 1 )
סעיף ד
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: t = 3 − 2 ≈ − 0.27
לנקודה A שיעור x שהוא t , ושיעור y שהוא g ( t ) . בתחום הנתון המונה t − 1 שלילי והמכנה t + 2 חיובי, ולכן g ( t ) שלילי: הנקודה A מתחת לציר ה־x .
רוחב המלבן — מהאסימפטוטה x = − 2 עד A :
t + 2
גובה המלבן — מציר ה־x עד A :
− g ( t ) = t + 2 1 − t
ההיקף:
P ( t ) = 2 ( t + 2 ) + t + 2 2 ( 1 − t )
נגזור (נגזרת המנה בחלק השני):
P ′ ( t ) = 2 + ( t + 2 ) 2 2 [ − ( t + 2 ) − ( 1 − t ) ]
P ′ ( t ) = 2 − ( t + 2 ) 2 6
P ′ ( t ) = 0 ⇒ ( t + 2 ) 2 = 3
בתחום t + 2 חיובי, ולכן:
הנגזרת שלילית משמאל לנקודה וחיובית מימינה, ולכן זו נקודת מינימום.
תשובה: t = 3 − 2 ≈ − 0.27
🖨️ הדפסה / הורדה 🖨️ הדפסה עם פתרון מלא
✓ פתרתי בהצלחה ↺ צריך לחזור על זה
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: x > − a
הביטוי שבתוך השורש נמצא במכנה, ולכן הוא חייב להיות חיובי ממש:
x + a > 0 ⇒ x > − a
תשובה: x > − a
סעיף ב (1)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: a = 3
כאשר x → − a + המכנה x + a שואף ל־0. אם המונה לא שואף שם ל־0, מתקבלת אסימפטוטה אנכית x = − a . לכן כדי שלא תהיה אסימפטוטה, המונה חייב להתאפס ב־x = − a :
( − a ) 2 − 9 = 0 ⇒ a = ± 3
הפרמטר a חיובי, ולכן a = 3 . בדיקה:
ואין לה אסימפטוטה אנכית. גם אסימפטוטה אופקית אין, כי f ( x ) → ∞ כאשר x → ∞ .
תשובה: a = 3
סעיף ב (2)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: ( 3 , 0 ) ו־
( 0 , − 3 3 )
עם a = 3 : f ( x ) = ( x − 3 ) x + 3 , בתחום x > − 3 .
ציר ה־x : f ( x ) = 0 ⇒ x = 3 (הערך x = − 3 אינו בתחום).
ציר ה־y :
תשובה: ( 3 , 0 ) ו־( 0 , − 3 3 )
סעיף ב (3)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: מינימום:
( − 1 , − 4 2 )
נגזור את f ( x ) = ( x − 3 ) x + 3 לפי כלל המכפלה:
= 2 x + 3 2 ( x + 3 ) + x − 3 = 2 x + 3 3 ( x + 1 )
נשווה לאפס: f ′ ( x ) = 0 ⇒ x = − 1 . נציב:
x f ′ ( x ) f ( x ) − 3 < x < − 1 − ↘ − 1 0 מינ' x > − 1 + ↗
תשובה: מינימום: ( − 1 , − 4 2 )
סעיף ג (1)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: תחום g : x > − 5 תחום h : x > − 3
g ( x ) = − f ( x + 2 ) : צריך ש־x + 2 יהיה בתחום של f :
x + 2 > − 3 ⇒ x > − 5
h ( x ) = ∣ f ( x ) ∣ : אותו תחום כמו של f : x > − 3 .
תשובה: תחום g : x > − 5 תחום h : x > − 3
סעיף ג (2)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: שווה – בשתיהן שיעור ה־
y הוא
4 2
g : הגרף של g ( x ) = − f ( x + 2 ) מתקבל מהגרף של f בהזזה של 2 יחידות שמאלה ובשיקוף ביחס לציר ה־x . השיקוף הופך את נקודת המינימום של f לנקודת מקסימום:
h : בקטע − 3 < x < 3 מתקיים f ( x ) < 0 , ולכן h ( x ) = − f ( x ) , והמינימום של f הופך למקסימום של h :
שיעורי ה־y של שתי נקודות המקסימום שווים ל־4 2 .
תשובה: שווה – בשתיהן שיעור ה־y הוא 4 2
סעיף ד
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: k = 1
בקטע − 1 ≤ x ≤ 3 מתקיים f ( x ) ≤ 0 , ולכן h ( x ) = − f ( x ) :
∫ − 1 3 h ( x ) d x = ∫ − 1 3 − f ( x ) d x
מצד שני, נציב u = x + 2 (הזזה): כאשר x = − 3 מתקבל u = − 1 , וכאשר x = k מתקבל u = k + 2 :
∫ − 3 k g ( x ) d x = ∫ − 3 k − f ( x + 2 ) d x
= ∫ − 1 k + 2 − f ( u ) d u
כלומר שני האינטגרלים הם שטחים מתחת לגרף של − f החל מ־− 1 . הם שווים כאשר הגבול העליון זהה:
k + 2 = 3 ⇒ k = 1
זה הפתרון היחיד: עד u = 3 הפונקצייה − f חיובית, ולכן האינטגרל עולה ממש; אחרי u = 3 הפונקצייה − f שלילית, והאינטגרל קטן מהערך שהתקבל ב־u = 3 .
תשובה: k = 1
🖨️ הדפסה / הורדה 🖨️ הדפסה עם פתרון מלא
✓ פתרתי בהצלחה ↺ צריך לחזור על זה
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: y = ( 3 t 2 + 8 t ) x − 2 t 3 − 4 t 2
הנקודה B ( t , t 3 + 4 t 2 ) . השיפוע:
f ′ ( x ) = 3 x 2 + 8 x ⇒ m = 3 t 2 + 8 t
משוואת המשיק:
y − ( t 3 + 4 t 2 ) = ( 3 t 2 + 8 t ) ( x − t )
y = ( 3 t 2 + 8 t ) x − 3 t 3 − 8 t 2 + t 3 + 4 t 2
y = ( 3 t 2 + 8 t ) x − 2 t 3 − 4 t 2
תשובה: y = ( 3 t 2 + 8 t ) x − 2 t 3 − 4 t 2
סעיף ב
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: − 2 < t < 0
הנקודה B נמצאת ברביע השני, ולכן t < 0 וגם:
f ( t ) = t 2 ( t + 4 ) > 0 ⇒ t > − 4
כלומר − 4 < t < 0 .
הנקודה C היא נקודת החיתוך של המשיק עם ציר ה־y , כלומר x = 0 :
y C = − 2 t 3 − 4 t 2 = − 2 t 2 ( t + 2 )
הנקודה C מתחת לציר ה־x :
− 2 t 2 ( t + 2 ) < 0
מכיוון ש־t = 0 , מתקיים t 2 > 0 , ולכן:
t + 2 > 0 ⇒ t > − 2
יחד עם − 4 < t < 0 מקבלים:
− 2 < t < 0
תשובה: − 2 < t < 0
סעיף ג
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: S ma x = 16 27 = 1.6875
נבחר את O C (על ציר ה־y ) כבסיס. אורכו:
O C = ∣ y C ∣ = 2 t 2 ( t + 2 )
הגובה לבסיס הוא המרחק של B מציר ה־y : ∣ t ∣ = − t .
S ( t ) = 2 1 ⋅ 2 t 2 ( t + 2 ) ⋅ ( − t )
S ( t ) = − t 4 − 2 t 3 , − 2 < t < 0
נגזור:
S ′ ( t ) = − 4 t 3 − 6 t 2 = − 2 t 2 ( 2 t + 3 )
הנגזרת מתאפסת: S ′ ( t ) = 0 בתחום: t = − 1.5 .
t S ′ ( t ) S ( t ) − 2 < t < − 1.5 + ↗ − 1.5 0 מקס' − 1.5 < t < 0 − ↘
S ( − 1.5 ) = − 5.0625 + 6.75 = 16 27
תשובה: S ma x = 16 27 = 1.6875
🖨️ הדפסה / הורדה 🖨️ הדפסה עם פתרון מלא
✓ פתרתי בהצלחה ↺ צריך לחזור על זה
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א (1)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: x = 0
הביטוי x 2 מוגדר כאשר המכנה שונה מאפס:
x = 0
תשובה: x = 0
סעיף א (2)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: אי־זוגית, כי f ( − x ) = − f ( x )
התחום x = 0 סימטרי סביב 0. נציב − x :
f ( − x ) = 2 ( − x ) + − x 2
= − ( 2 x + x 2 )
= − f ( x )
לכן f ( x ) היא פונקציה אי־זוגית.
תשובה: אי־זוגית, כי f ( − x ) = − f ( x )
סעיף א (3)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: עלייה: x < − 1 או x > 1 ירידה: − 1 < x < 0 או 0 < x < 1
f ′ ( x ) = 2 − x 2 2 = x 2 2 ( x 2 − 1 )
f ′ ( x ) = 0 כאשר x 2 = 1 , כלומר x = ± 1 . נבנה טבלה, כולל x = 0 שבה הפונקציה לא מוגדרת:
x f ′ ( x ) f ( x ) x < − 1 + ↗ x = − 1 0 מקסימום − 1 < x < 0 − ↘ x = 0 — לא מוגדרת 0 < x < 1 − ↘ x = 1 0 מינימום x > 1 + ↗
תשובה: עלייה: x < − 1 או x > 1 ירידה: − 1 < x < 0 או 0 < x < 1
סעיף ב
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: גרף I – g ( x ) גרף II – f ( x ) גרף III – f ′ ( x )
נחשב את שתי הפונקציות האחרות:
f ′ ( x ) = 2 − x 2 2
g ( x ) = f ( x ) ⋅ f ′ ( x )
= ( 2 x + x 2 ) ( 2 − x 2 2 )
= 4 x − x 3 4
f ( x ) – גרף II. לפי סעיף א: ל־f מינימום ב־( 1 , 4 ) ומקסימום ב־( − 1 , − 4 ) , והגרף לא חותך את ציר x , כי 2 x + x 2 = 0 אין לה פתרון.
f ′ ( x ) – גרף III. f ′ זוגית, שואפת ל־− ∞ ליד x = 0 , מתאפסת ב־x = ± 1 ושואפת ל־2 כש־x → ± ∞ .
g ( x ) – גרף I. g אי־זוגית, כי היא מכפלה של אי־זוגית בזוגית. מימין ל־0 היא שואפת ל־− ∞ , ועבור x גדול היא מתנהגת כמו 4 x ועולה ללא הגבלה.
תשובה: גרף I – g ( x ) גרף II – f ( x ) גרף III – f ′ ( x )
סעיף ג
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: ( 1 , 0 ) , ( − 1 , 0 )
g ( x ) = 0 ⇒ 4 x = x 3 4
x 4 = 1 ⇒ x = ± 1
אפשר לראות זאת גם כך: g = f ⋅ f ′ , ו־f אינה מתאפסת, ולכן g מתאפסת בדיוק היכן ש־f ′ ( x ) = 0 .
תשובה: ( 1 , 0 ) , ( − 1 , 0 )
סעיף ד
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: S = 56.25
פונקציה קדומה של g :
G ( x ) = ∫ ( 4 x − 4 x − 3 ) d x
= 2 x 2 + x 2 2
בתחום 4 1 < x < 1 הגרף מתחת לציר x , ובתחום 1 < x < 4 מעליו. נחשב כל חלק בנפרד:
∫ 1/4 1 g d x = G ( 1 ) − G ( 4 1 )
= 4 − ( 8 1 + 32 )
= − 28.125
∫ 1 4 g d x = G ( 4 ) − G ( 1 )
= ( 32 + 8 1 ) − 4
= 28.125
S = 28.125 + 28.125 = 56.25
תשובה: S = 56.25
סעיף ה
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: ∫ 1/ a a g ( x ) d x = 0
נתון a > 1 , ולכן a 1 < a .
∫ 1/ a a g ( x ) d x = G ( a ) − G ( a 1 )
= ( 2 a 2 + a 2 2 ) − ( a 2 2 + 2 a 2 ) = 0
כלומר השטחים מתחת לציר ומעליו שווים לכל a > 1 , כמו שראינו בסעיף ד עבור a = 4 .
תשובה: ∫ 1/ a a g ( x ) d x = 0
סעיף ו
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: ( 1 , 0 ) – מינימום בקצה התחום
h ( x ) מוגדרת עבור x ≥ 1 . לפי המשפט היסודי:
h ( x ) = ∫ 1 x f ′ ( t ) d t = f ( x ) − f ( 1 )
= 2 x + x 2 − 4
h ′ ( x ) = f ′ ( x ) = 2 − x 2 2
עבור x > 1 : h ′ ( x ) > 0 , ולכן h עולה בכל התחום. נקודת הקיצון היחידה היא בקצה התחום, x = 1 :
h ( 1 ) = ∫ 1 1 f ′ ( t ) d t = 0
מכיוון ש־h עולה מימין לנקודה, זוהי נקודת מינימום בקצה.
תשובה: ( 1 , 0 ) – מינימום בקצה התחום
🖨️ הדפסה / הורדה 🖨️ הדפסה עם פתרון מלא
✓ פתרתי בהצלחה ↺ צריך לחזור על זה
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א (1)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: הפונקציה f מוגדרת לכל x הפונקציה g מוגדרת עבור x ≥ 0
f ( x ) = x 3 היא פולינום, ולכן מוגדרת לכל x .
g ( x ) = x 3 מוגדרת כאשר הביטוי שבתוך השורש אינו שלילי:
x 3 ≥ 0 ⇒ x ≥ 0
תשובה: הפונקציה f מוגדרת לכל x הפונקציה g מוגדרת עבור x ≥ 0
סעיף א (2)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: ( 0 , 0 ) , ( 1 , 1 )
נשווה, בתחום x ≥ 0 :
נעלה את שני האגפים בריבוע:
x 6 = x 3 ⇒ x 3 ( x 3 − 1 ) = 0
x = 0 או x = 1
שני הערכים בתחום x ≥ 0 , ובשניהם מתקיים השוויון המקורי.
תשובה: ( 0 , 0 ) , ( 1 , 1 )
סעיף ב
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: A B = t − t 2
לפי הנתון 0 < t < 1 . הנקודה A על גרף f :
A = ( t , t 3 )
A B מקביל לציר x , ולכן ל־B אותו שיעור y :
B = ( t 2 , t 3 )
עבור 0 < t < 1 מתקיים t 2 < t , כלומר B משמאל ל־A :
A B = t − t 2
תשובה: A B = t − t 2
סעיף ג
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: S m a x = 3125 128 ≈ 0.041 מתקבל כאשר t = 0.8
הבסיס A B מקביל לציר x , ולכן הגובה מ־O אליו הוא שיעור ה־y של A , כלומר t 3 :
S ( t ) = 2 1 ( t − t 2 ) t 3 = 2 t 4 − t 5
S ′ ( t ) = 2 4 t 3 − 5 t 4 = 2 t 3 ( 4 − 5 t )
בתחום 0 < t < 1 הנגזרת מתאפסת רק עבור t = 5 4 . משמאל לנקודה הנגזרת חיובית ומימין שלילית, ולכן זהו מקסימום:
S ( 5 4 ) = 2 1 ( 5 4 ) 4 ⋅ 5 1
= 3125 128 = 0.04096
תשובה: S m a x = 3125 128 ≈ 0.041 מתקבל כאשר t = 0.8
סעיף ד
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: לא.A B מקסימלי עבור t = 2 1 השטח מקסימלי עבור t = 5 4
אורך הקטע A B = t − t 2 הוא פרבולה הפוכה, והוא מקסימלי בקודקוד:
( t − t 2 ) ′ = 1 − 2 t = 0 ⇒ t = 2 1
השטח המקסימלי מתקבל עבור t = 5 4 , ולא עבור t = 2 1 . הסיבה: השטח תלוי גם בגובה t 3 , שגדל עם t .
תשובה: לא.A B מקסימלי עבור t = 2 1 השטח מקסימלי עבור t = 5 4
🖨️ הדפסה / הורדה 🖨️ הדפסה עם פתרון מלא
✓ פתרתי בהצלחה ↺ צריך לחזור על זה
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א (1)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: עולה: x < b וגם x > c יורדת: b < x < c
הסימן של f ′ ( x ) נקרא מהגרף הנתון:
x f ′ ( x ) f ( x )
x < b + עולה
b < x < c − יורדת
x > c + עולה
עלייה: x < b וגם x > c .
ירידה: b < x < c .
תשובה: עולה: x < b וגם x > c יורדת: b < x < c
סעיף א (2)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: ∪ : x < b וגם b < x < a ∩ : a < x < c וגם x > c
הקעירות של f נקבעת לפי הסימן של f ′′ ( x ) , כלומר לפי העלייה והירידה של f ′ ( x ) . נקרא מהגרף של f ′ :
בתחום x < b הנגזרת f ′ עולה, ולכן f ′′ > 0 .
בתחום b < x < a הנגזרת f ′ עולה עד המקסימום שלה, ולכן f ′′ > 0 .
בתחום a < x < c הנגזרת f ′ יורדת, ולכן f ′′ < 0 .
בתחום x > c הנגזרת f ′ יורדת, ולכן f ′′ < 0 .
קעורה כלפי מעלה ∪ : x < b וגם b < x < a .
קעורה כלפי מטה ∩ : a < x < c וגם x > c .
תשובה: ∪ : x < b וגם b < x < a ∩ : a < x < c וגם x > c
סעיף ב
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: שלושה ענפים, אסימפטוטות
x = b ו־
x = c , נקודת פיתול
( a , 0 ) .
נשתמש בתוצאות סעיף א:
בכל אחד משלושת התחומים הגרף רציף, והישרים x = b ו־x = c הם אסימפטוטות אנכיות שלו.
בתחום x < b הגרף עולה וקעור כלפי מעלה.
בתחום b < x < c הגרף יורד, עובר בנקודה ( a , 0 ) , ושם משנה קעירות (נקודת פיתול).
בתחום x > c הגרף עולה וקעור כלפי מטה.
זו סקיצה אפשרית: בסקיצה הישר y = 0 אסימפטוטה אופקית, כפי שיתברר בסעיף ג.
תשובה: שלושה ענפים, אסימפטוטות x = b ו־x = c , נקודת פיתול ( a , 0 ) .
סעיף ג
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: a = 2 1 , b = − 2 , c = 3
האסימפטוטות האנכיות הן נקודות האיפוס של המכנה:
x 2 − x − 6 = 0
( x − 3 ) ( x + 2 ) = 0
x = − 2 או x = 3
נתון b < c , ולכן b = − 2 ו־c = 3 .
הנקודה ( a , 0 ) על הגרף, ולכן f ( a ) = 0 :
18 − 36 a = 0 ⇒ a = 2 1
תשובה: a = 2 1 , b = − 2 , c = 3
סעיף ד (1)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: הוכחה: בתחום זה f ′ ( x ) < 0 וגם f 2 ( x ) ≥ 0 .
בתחום b < x < c הפונקציה יורדת (סעיף א), ולכן f ′ ( x ) < 0 .
כמו כן f 2 ( x ) ≥ 0 לכל x . מכפלה של מספר שלילי במספר אי־שלילי היא אי־חיובית:
f ′ ( x ) ⋅ f 2 ( x ) ≤ 0
תשובה: הוכחה: בתחום זה f ′ ( x ) < 0 וגם f 2 ( x ) ≥ 0 .
סעיף ד (2)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: S = 12 1
מתקיים 2 a = 1 , ולכן התחום הוא 0 ≤ x ≤ 1 , והוא נמצא בתוך − 2 < x < 3 . לפי ד (1) הגרף שם אינו מעל ציר ה־x , ולכן:
S = − ∫ 0 1 f ′ ( x ) f 2 ( x ) d x
הפונקציה 3 f 3 ( x ) היא פונקציה קדומה של f ′ ( x ) f 2 ( x ) (כלל השרשרת):
S = − [ 3 f 3 ( x ) ] 0 1 = 3 f 3 ( 0 ) − f 3 ( 1 )
נחשב:
f ( 0 ) = 36 18 = 2 1
f ( 1 ) = ( 1 − 1 − 6 ) 2 18 − 36 = 36 − 18 = − 2 1
S = 3 8 1 − ( − 8 1 ) = 12 1
תשובה: S = 12 1
🖨️ הדפסה / הורדה 🖨️ הדפסה עם פתרון מלא
✓ פתרתי בהצלחה ↺ צריך לחזור על זה
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: 0 < x < 3 k
המשולש שווה־צלעות, ולכן היקפו 3 x . מהחלק האחר, שאורכו k − 3 x , יוצרים מעגל.
שני החלקים צריכים להיות באורך חיובי:
x > 0 , k − 3 x > 0
0 < x < 3 k
תשובה: 0 < x < 3 k
סעיף ב
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: x = 3 π + 9 3 k ≈ 0.208 k
רדיוס המעגל: היקף המעגל הוא k − 3 x :
2 π r = k − 3 x ⇒ r = 2 π k − 3 x
סכום השטחים:
נגזרת:
נשווה לאפס ונכפיל ב־2 π :
סוג הקיצון:
לכן זו נקודת מינימום (והיחידה בתחום, ולכן מינימום מוחלט).
תשובה: x = 3 π + 9 3 k ≈ 0.208 k
סעיף ג
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: הוכחה: רדיוס המעגל שהתקבל הוא חצי מרדיוס המעגל החוסם את המשולש.
מהשוואת הנגזרת לאפס בסעיף ב:
נחלק ב־3:
אגף שמאל הוא רדיוס המעגל, ולכן כאשר הסכום מינימלי:
רדיוס המעגל החוסם משולש שווה־צלעות שצלעו x , לפי משפט הסינוסים:
2 R = sin 6 0 ∘ x
כלומר r = 2 R : רדיוס המעגל שהתקבל הוא רק חצי מהרדיוס הדרוש. לכן אי אפשר לחסום את המשולש במעגל שהתקבל.
(למעשה r הוא בדיוק רדיוס המעגל החסום בתוך המשולש.)
תשובה: הוכחה: רדיוס המעגל שהתקבל הוא חצי מרדיוס המעגל החוסם את המשולש.
🖨️ הדפסה / הורדה 🖨️ הדפסה עם פתרון מלא
✓ פתרתי בהצלחה ↺ צריך לחזור על זה
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א (1)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: כל
x פרט ל־
x = 3 m
הפונקציה מוגדרת כאשר המכנה שונה מאפס:
( x 3 − m ) 2 = 0
תשובה: כל x פרט ל־x = 3 m
סעיף א (2)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: אנכית
x = 3 m , ואופקית
y = 0
אסימפטוטה אנכית: עבור x = 3 m המכנה מתאפס, והמונה x 2 = 3 m 2 = 0 (כי m > 0 ). לכן:
אסימפטוטה אופקית: במונה פולינום ממעלה 2 ובמכנה פולינום ממעלה 6. המעלה במכנה גדולה יותר, ולכן:
x → ± ∞ lim f ( x ) = 0 ⇒ y = 0
תשובה: אנכית x = 3 m , ואופקית y = 0
סעיף ב
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: m = 2
נגזור לפי כלל המנה:
f ′ ( x ) = ( x 3 − m ) 4 2 x ( x 3 − m ) 2 − x 2 ⋅ 2 ( x 3 − m ) ⋅ 3 x 2
נוציא גורם משותף 2 x ( x 3 − m ) ונצמצם:
f ′ ( x ) = ( x 3 − m ) 3 2 x [ ( x 3 − m ) − 3 x 3 ]
= ( x 3 − m ) 3 − 2 x ( 2 x 3 + m )
בנקודת קיצון הנגזרת מתאפסת. נציב x = − 1 :
f ′ ( − 1 ) = ( − 1 − m ) 3 2 ( − 2 + m ) = 0
m − 2 = 0 ⇒ m = 2
תשובה: m = 2
סעיף ג
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: מקסימום ( − 1 , 9 1 ) , מינימום ( 0 , 0 )
עבור m = 2 :
f ( x ) = ( x 3 − 2 ) 2 x 2
f ′ ( x ) = ( x 3 − 2 ) 3 − 4 x ( x 3 + 1 )
הנגזרת מתאפסת כאשר x = 0 או x 3 = − 1 , כלומר x = − 1 .
נציב בנגזרת נקודה מכל תחום (למשל x = − 2 ) ונקבל את טבלת הסימנים:
x f ′ ( x ) f ( x )
x < − 1 + ↗
− 1 0 מקס'
− 1 < x < 0 − ↘
0 0 מינ'
0 < x < 3 2 + ↗
3 2 לא מוגדרת אסימפטוטה
x > 3 2 − ↘
נחשב את ערכי הפונקציה:
f ( − 1 ) = ( − 3 ) 2 1 = 9 1
f ( 0 ) = 0
תשובה: מקסימום ( − 1 , 9 1 ) , מינימום ( 0 , 0 )
סעיף ד
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: סקיצה:
נשתמש במה שמצאנו: אסימפטוטה אנכית x = 3 2 ≈ 1.26 , אסימפטוטה אופקית y = 0 , מקסימום ( − 1 , 9 1 ) ומינימום ( 0 , 0 ) .
הפונקציה אינה שלילית לכל x בתחום (מונה ומכנה ריבועיים), ולכן משני צדי האסימפטוטה האנכית הגרף שואף ל־+ ∞ .
תשובה: סקיצה:
סעיף ה (1)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: (שיקוף של גרף
f ביחס לציר ה־
x ).
g ( x ) = k ⋅ f ( x ) עם k < 0 : כל ערך של f מוכפל במספר שלילי, ולכן הגרף מתהפך ביחס לציר ה־x (ומתכווץ או נמתח אנכית).
המקסימום ( − 1 , 9 1 ) הופך למינימום ( − 1 , 9 k ) , הנקודה ( 0 , 0 ) הופכת למקסימום, והאסימפטוטות לא משתנות. משני צדי x = 3 2 הגרף שואף ל־− ∞ .
תשובה: (שיקוף של גרף f ביחס לציר ה־x ).
סעיף ה (2)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: k = − 18
נקודת הקיצון השמאלית של g היא ב־x = − 1 . מימין לאנך, הגרף חוזר לציר ה־x בנקודה ( 0 , 0 ) , ולכן השטח הוא בין x = − 1 ל־x = 0 . בתחום הזה g ( x ) ≤ 0 :
S = − ∫ − 1 0 k f ( x ) d x = − k ∫ − 1 0 ( x 3 − 2 ) 2 x 2 d x
נמצא פונקציה קדומה. הנגזרת של x 3 − 2 היא 3 x 2 , ולכן:
∫ ( x 3 − 2 ) 2 x 2 d x = − 3 ( x 3 − 2 ) 1 + C
נחשב:
[ − 3 ( x 3 − 2 ) 1 ] − 1 0 = 6 1 − 9 1 = 18 1
השטח נתון כ־1:
− k ⋅ 18 1 = 1
k = − 18
תשובה: k = − 18
🖨️ הדפסה / הורדה 🖨️ הדפסה עם פתרון מלא
✓ פתרתי בהצלחה ↺ צריך לחזור על זה
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א (1)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: x ≤ 0 או x ≥ 2
הביטוי שבתוך השורש חייב להיות אי־שלילי:
x 2 − 2 x ≥ 0
x ( x − 2 ) ≥ 0
פרבולה צוחקת שהשורשים שלה 0 ו־2 , ולכן:
x ≤ 0 או x ≥ 2
תשובה: x ≤ 0 או x ≥ 2
סעיף א (2)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: x < 0 או x > 2
נגזור:
הנגזרת מוגדרת כאשר הביטוי בשורש חיובי ממש (השורש במכנה):
x 2 − 2 x > 0
x < 0 או x > 2
תשובה: x < 0 או x > 2
סעיף א (3)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: אנכיות: x = 0 וגם x = 2 . אופקית y = 5 כאשר x → ∞ , ואופקית y = 1 כאשר x → − ∞ .
אסימפטוטות אנכיות: המכנה מתאפס ב־x = 0 וב־x = 2 , והמונה 2 x − 2 שונה שם מאפס:
x → 0 − : 0 + − 2 → − ∞
x → 2 + : 0 + 2 → + ∞
לכן x = 0 ו־x = 2 הן אסימפטוטות אנכיות.
אסימפטוטות אופקיות: נחלק מונה ומכנה ב־∣ x ∣ . כאשר x → ∞ :
x 2 − 2 x 2 x − 2 = 1 − x 2 2 − x 2 → 2
f ′ ( x ) → 3 + 2 = 5
כאשר x → − ∞ מתקיים ∣ x ∣ = − x , ולכן:
x 2 − 2 x 2 x − 2 = 1 − x 2 − 2 + x 2 → − 2
f ′ ( x ) → 3 − 2 = 1
תשובה: אנכיות: x = 0 וגם x = 2 . אופקית y = 5 כאשר x → ∞ , ואופקית y = 1 כאשר x → − ∞ .
סעיף א (4)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: ( − 0.34 , 0 )
נשווה את הנגזרת לאפס:
אגף ימין שלילי, ולכן צריך 2 x − 2 < 0 , כלומר x < 1 . בתחום ההגדרה זה אומר x < 0 .
נכפול במכנה ונעלה בריבוע:
( 2 x − 2 ) 2 = 9 ( x 2 − 2 x )
4 x 2 − 8 x + 4 = 9 x 2 − 18 x
5 x 2 − 10 x − 4 = 0
רק הפתרון השלילי מתאים:
תשובה: ( − 0.34 , 0 )
סעיף א (5)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: סקיצה:
נאסוף את מה שמצאנו: בענף השמאלי x < 0 הגרף מתחיל ליד האסימפטוטה y = 1 , חותך את ציר ה־x ב־( − 0.34 , 0 ) ויורד ל־− ∞ ליד x = 0 .
בענף הימני x > 2 הגרף יורד מ־+ ∞ ליד x = 2 ומתקרב לאסימפטוטה y = 5 . אין נקודות קיצון, ולכן בכל ענף הגרף יורד כל הזמן.
תשובה: סקיצה:
סעיף ב (1)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: מקסימום ( − 0.34 , 0.76 ) , מינימום קצה ( 0 , 0 ) , מינימום קצה ( 2 , 6 )
לפי גרף הנגזרת: בענף השמאלי f ′ > 0 משמאל ל־x 0 ≈ − 0.34 ו־f ′ < 0 מימינו. בענף הימני f ′ > 5 > 0 . נבדוק גם את נקודות הקצה x = 0 ו־x = 2 :
x f ′ ( x ) f ( x )
x < x 0 + ↗
x 0 ≈ − 0.34 0 מקס'
x 0 < x < 0 − ↘
0 מינ' קצה
2 מינ' קצה
x > 2 + ↗
נחשב ערכים:
f ( − 0.34 ) ≈ 0.76
f ( 0 ) = 0
f ( 2 ) = 6 + 2 ⋅ 0 = 6
שימו לב: הערך המדויק במקסימום הוא f ( x 0 ) = 3 − 5 .
תשובה: מקסימום ( − 0.34 , 0.76 ) , מינימום קצה ( 0 , 0 ) , מינימום קצה ( 2 , 6 )
סעיף ב (2)
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: סקיצה:
בענף השמאלי הגרף עולה עד המקסימום ( − 0.34 , 0.76 ) ויורד עד נקודת הקצה ( 0 , 0 ) . כאשר x → − ∞ הפונקציה שואפת ל־− ∞ .
בענף הימני הגרף מתחיל בנקודת הקצה ( 2 , 6 ) ועולה כל הזמן.
תשובה: סקיצה:
סעיף ג
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: לא. הנגזרת מקבלת רק ערכים קטנים מ־1 או גדולים מ־5, אף פעם לא 4.
שיפוע הישר הוא 4. ישר כזה משיק לגרף רק אם יש x שעבורו f ′ ( x ) = 4 .
מגרף הנגזרת, ובגלל שבכל ענף הנגזרת יורדת:
בענף x < 0 הנגזרת מקבלת רק ערכים קטנים מ־1.
בענף x > 2 הנגזרת מקבלת רק ערכים גדולים מ־5.
לכן אין x שעבורו f ′ ( x ) = 4 , ואין ישר כזה שמשיק לגרף.
תשובה: לא. הנגזרת מקבלת רק ערכים קטנים מ־1 או גדולים מ־5, אף פעם לא 4.
🖨️ הדפסה / הורדה 🖨️ הדפסה עם פתרון מלא
✓ פתרתי בהצלחה ↺ צריך לחזור על זה
להגדלה – הקישו על התמונה. השאלון המקורי (PDF)
סעיף א
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: A B = c o s x a + s i n x b , עבור 0 < x < 2 π
נחלק את הסכר בנקודה C לשני קטעים: C A בתוך התעלה הראשית ו־C B בתוך התעלה המשנית.
הקטע C A : רוחב התעלה הראשית a הוא הניצב שליד הזווית x במשולש ישר זווית שהיתר שלו C A :
cos x = C A a ⇒ C A = cos x a
הקטע C B : רוחב התעלה המשנית b הוא הניצב שמול הזווית x (זוויות מתחלפות בין מקבילים) במשולש ישר זווית שהיתר שלו C B :
sin x = C B b ⇒ C B = sin x b
לכן:
A B = cos x a + sin x b
תשובה: A B = c o s x a + s i n x b , עבור 0 < x < 2 π
סעיף ב
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: בערך 38.4 4 ∘ , כלומר 0.671 רדיאנים
נציב a = 2 b :
A B ( x ) = cos x 2 b + sin x b
נגזור:
A B ′ ( x ) = cos 2 x 2 b sin x − sin 2 x b cos x
נשווה לאפס ונכפול ב־sin 2 x cos 2 x :
2 sin 3 x = cos 3 x
tan 3 x = 2 1
x ≈ 38.4 4 ∘
ברדיאנים:
x ≈ 0.671
נבדוק שזה מינימום. הנגזרת שלילית לפני הנקודה (למשל ב־x = 0.3 ) וחיובית אחריה (למשל ב־x = 1 ):
x A B ′ ( x ) A B ( x )
0 < x < 0.671 − ↘
0.671 0 מינ'
0.671 < x < 2 π + ↗
תשובה: בערך 38.4 4 ∘ , כלומר 0.671 רדיאנים
סעיף ג
תשובה סופית פתרון מלא
תשובה סופית: b ≈ 1.92
נציב את x ≈ 0.671 בביטוי לאורך הסכר:
A B m i n = b ( cos 0.671 2 + sin 0.671 1 )
≈ b ( 2.553 + 1.609 ) = 4.162 b
האורך המינימלי הוא 8:
4.162 b = 8
b ≈ 1.92
תשובה: b ≈ 1.92
🖨️ הדפסה / הורדה 🖨️ הדפסה עם פתרון מלא
✓ פתרתי בהצלחה ↺ צריך לחזור על זה
השאלות בנושא חדו״א – פולינום, רציונלית ושורש
ליד כל שאלה מופיע הסימון שלך: ✓ ירוק – פתרת בהצלחה, ↺ כתום – צריך לחזור. הסימונים נשמרים בדפדפן במכשיר הזה (לחיצה נוספת על כפתור הסימון מבטלת אותו).
↑ לראש העמוד