שאלה 1 ✓ פתרת↺ לחזרה


נציב בשוויון. באגף שמאל יש שני מחוברים:
באגף ימין:
נשווה:
תשובה:
נוכיח באינדוקציה שלכל טבעי:
בדיקה עבור : באגף שמאל , ובאגף ימין:
הנחה: נניח שהטענה נכונה עבור :
צעד: נוכיח עבור , כלומר צריך להראות:
לפי ההנחה, סכום המחוברים הראשונים שווה ל־, ולכן אגף שמאל שווה ל:
נוציא גורם משותף :
קיבלנו את אגף ימין, ולכן הטענה נכונה עבור . לפי עקרון האינדוקציה השוויון נכון לכל טבעי.
תשובה: הוכחה באינדוקציה: בדיקה, הנחה וצעד.
תחום ההגדרה: לפי הגרף הפונקציה מוגדרת רק משמאל ל־, כלומר:
בביטויים III ו־IV מופיע , שמוגדר רק עבור — הם לא מתאימים.
סימן הפונקציה: לפי הגרף, בין ל־ הגרף נמצא מתחת לציר ה־, כלומר הפונקציה שלילית שם.
ביטוי I: בתחום שני הגורמים ו־ חיוביים, ולכן חיובי — לא מתאים.
ביטוי II: בתחום הביטוי שלילי, ומשמאל ל־0 הוא חיובי — בדיוק כמו בגרף ✓.
תשובה: ביטוי II:
בכל התחום, ו־ רק עבור ו־. עבור הגרף עולה ללא גבול, ולכן השטח המוגבל נמצא בין ל־:
תשובה: 108 יחידות שטח.
אסימפטוטה המאונכת לציר ה־ (אנכית) של הפונקציה מתקבלת כאשר המכנה מתאפס, כלומר כאשר:
לפי הסרטוט: משמאל ל־ הפונקציה עולה מערכים הקרובים ל־0 עד 4 (המקסימום), ומימין ל־ היא יורדת מ־4 לערכים הקרובים ל־0.
לכן הערך 2 (שבין 0 ל־4) מתקבל פעם אחת בתחום העלייה ופעם אחת בתחום הירידה. בכל אחת משתי הנקודות האלה המונה הוא 1 והמכנה 0 — אסימפטוטה אנכית.
תשובה: שתי אסימפטוטות אנכיות.
כאשר מתקיים (האסימפטוטה האופקית של היא ), ולכן:
תשובה:
נסמן ב־ וב־ את שתי הנקודות שבהן (האסימפטוטות האנכיות מסעיף ג (1)). מכיוון ש־ קטן מ־2, הנקודה נמצאת בין 0 ל־3, והנקודה מימין ל־3.
נקודות על הגרף:
סימן: בין ל־ מתקיים , ולכן חיובית. משמאל ל־ ומימין ל־ מתקיים , ולכן שלילית.
עלייה וירידה:
לכן יורדת כאשר עולה (משמאל ל־3), ועולה כאשר יורדת (מימין ל־3). בנקודה יש ל־ מינימום.
אסימפטוטות: שתי אנכיות (, ) ואופקית .
(המיקום המדויק של ושל אינו נתון, ולכן הם מסומנים בסקיצה בלי ערך.)
תשובה: שלושה ענפים: ענף שמאלי שלילי שעובר ב־; ענף אמצעי חיובי עם מינימום ; ענף ימני שלילי. אסימפטוטות: שתי אנכיות ו־.
במשולש ישר־זווית () היתר הוא הצלע הארוכה ביותר.
נניח ש־ הוא האיבר השני. אז:
לפי משפט פיתגורס:
זו משוואה ריבועית ב־, והדיסקרימיננטה שלה שלילית:
אין פתרון, ולכן אינו יכול להיות האיבר השני.
(נימוק נוסף: אם האיבר השלישי ארוך מ־, ואם אז קצר מ־. בשני המקרים אינו הצלע הארוכה.)
תשובה: לא. אחרת מתקבלת המשוואה , שאין לה פתרון.
לפי סעיף ד (1), האיבר השני הוא והשלישי הוא :
לפי משפט פיתגורס:
, ולכן .
תשובה:






